בסיס “מידד”

השדה הוקם ע”י חברת סולל בונה צפונית מזרחית לעכו, ושימש  בזמן מלחמת העולם השניה כבסיס של חיל האויר המלכותי הבריטי שנקרא R.A.F. St. Jean. מסלוליו היו באורך 1,500 מטר שהו בו טייסות קרב ומפציצים וכן מטוסי לנקסטר לסיור ימי שלאחר המלחמה ועד ליציאת הבריטים מארץ ישראל שימשו ל”ציד” של ספינות מעפילים.

בסוף שנת 1941 הגיע לבסיס טייסת 127 של ח”א המלכותי עם מטוסי הריקיין להתארגנות ואימונים ועזבה לצפון אפריקה במאי 1942. הטייסת חזרה לבסיס בנובמבר 1943 ועזבה לבריטניה באפריל 1944.

בינואר 1942 הגיעו לבסיס צוותי קרקע ומנהלה של טייסת 147 של ח”א המלכותי, אולם מחסור במפציצי ליברייטור מנע את הפיכתה למבצעית וצוותי הקרקע שלה טיפלו במפציצים של טייסות אחרות עד שהיא פורקה בפברואר 1943 ואנשיה הוצבו בטייסות אחרות.

ביולי 1942 עברה לבסיס טייסת 159 של  ח”א המלכותי עם מפציצי ליברייטור ובאוגוסט עברה לבסיס עקיר.

ב-21 באוגוסט 1942 עברו לבסיס טייסת ההפצצה (כבדה) ה-343  וטייסת ההפצצה ה-344 של להק המפציצים ה-98 של חיל האויר האמריקאי עם מפציצי ליברייטור. הן עזבו לבסיס כברית במצרים ב-10 בנובמבר.כל הטייסות ביצעו גיחות הפצצה על מטרות גרמניות בצפון אפריקה ובאירופה.

באותה שנה עברה לשדה טייסת 459 של חיל האויר המלכותי האוסטרלי עם מטוסי האדסון ללוחמה בצוללות, וביצעה סיורי ים במזרח הים התיכון. הטייסת עזבה ללוב בדצמבר 1942, חזרה לבסיס עם מפציצי בלטימור במאי 1944 וביצעה סיורי ים עד אוגוסט 1944.

גם טייסת 451 של חיל האויר המלכותי האוסטרלי פעלה מהבסיס בין נובמבר  1942 לינואר 1943 עם מטוסי קרב מדגם הריקיין, ואז עברה למרסה מטרוך שבמצרים.

ב-21 אוקטובר 1943 עברה לבסיס טייסת 454 של ח”א המלכותי האוסטרלי עם מפציצי  בלטימור ועזבה ב-3 בנובמבר ללוב.

לאחר שעזבו הבריטים את ארץ ישראל נכנסו לבסיס אנשי חיל האויר והכשירו אותו לטיסות בעזרת חברת סולל בונה. השדה כונה “בסיס הדרכה 1 (אוויר)”.

קורס הטיס הראשון של חיל האויר נערך בשיך מוניס,  לאחר מכן, הועבר בית הספר לטיסה  למחנה בריטי נטוש בכפר יונה. כשהחל מבצע יואב, הועברו חניכי קורס הטיס מכפר יונה לסן-ג’ין, שם שכן גם המטה של חטיבה 7 ומסלוליו היו במצב גרוע. כשקיבל מטה החטיבה הוראה להתפנות, פרקו אנשיו את כל מה שיכלו לקחת עימם עד שעזבו ב-8 בנובמבר 1948. בסן ג’ין רוכזו חניכים שקיבלו הכשרה בחו”ל בקורסי הטיס שנערכו  באיטליה, בארה”ב ובצ’כוסלובקיה, וחניכים ילידי שנת 1931. למרות התנאים הפרימיטיביים ששררו במקום, החלו אימוני הטיסה ב-15 בנובמבר. קורס הטייס הראשון בחיל האויר הסתיים עם 33 בוגרים.

ב-26 באפריל 1950 ניתן לבסיס שם עברי “מידד” ע”ש הטייסים מתי סוקניק ודוד שפרינצק שנהרגו ב-4.6.48.

לאחר זמן לא ארוך הוחלט  שהמקום לא מתאים ליעודו, וכשעבר בית הספר לטיסה לבסיס סירקין בשנת 1951 הפך השדה לאתר מחסני חירום ואחסנת תחמושת שלל, ולאחר שאירע בו פיצוץ גדול של תחמושת  ביולי 1967, ננטש, מסלוליו נחרשו, מבניו נהרסו והוא הפך לשדות חקלאיים. ברבות הימים הוכשר על אחד משרידי מסלוליו מנחת שמרת.