סא”ל יהודה ארבל (פופקו) ז”ל

באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ואתר הפלמ"ח

“מר דקוטה”

יהודה נולד להוריו גרשון ומרים בקהיר, מצרים ב-27 בפברואר 1926. עלה ארצה בשנת 1933. התגייס לפלמ”ח בשנת 1945 כבודד. שרת בפלוגה ו’ במחלקת תל-יוסף עם מפקדי המחלקות דני מס, עודד מסר והמדריך הגדודי יצחק רבין. בשנים 1945-1946 עבר אימוני חי”ר במסגרת המחלקה ושרת תחת הגדוד הראשון.

באביב 1946 עבר למחלקת הטיס של הפלמ”ח ושרת בפלוגה ז’ בקיבוץ נען. המפקדים היו שלמה מילר, יעקב בן-חיים ויצחק יבנה. הגיחה הראשונה שלו הייתה ב-18 ביוני 1946. ב”שבת השחורה”,ב- 29 ביוני 1946, נעצר בנען על ידי הבריטים ונפצע בראשו. הפציעה חייבה אשפוז בבית החולים. יהודה נלקח לבית החולים הצבאי בסרפנד, יחד עם חבר נען הסופר משה מוסינזון, ושם טופל ואושפז בחזקת עציר. שמרו עליו 24 שעות שני חיילי גורקה.

אחרי שבועים מעצר במחנה הבריטי בצריפין, ביקר אותו מייג’ור צבאי בריטי מטעם ה”הגנה”, לימים מי שהיה פרופסור חים שיבא. אחרי כן הועבר ללטרון ושהה במחנה המעצר כ-90 ימים. סך-הכול שהה במעצר כ-110 ימים. עם השחרור שב לטוס במסגרת מחלקת הטיס של הפלמ”ח, ובמחצית הראשונה של שנת 1948 יצא בשליחות לאנגליה בנושאי פלמ”ח ו”הגנה”.

פעילות בצה”ל:

שרות ממושך בחיל-האוויר, ובסך-הכל 45 שנה ו-11 חודשים של טיסה מבצעית, כולל 20 שנות מילואים. הגיחה האחרונה הייתה ב-19 ביוני 1991, וטיסת הפרידה מהחיל עם סגירת טייסת הדקוטה הייתה ב-30 בינואר 2001.

עם מפקד ח”א האלוף דן חלוץ בטקס סגירת טייסת 122
(אוסף אוני’ הרוורד)

תפקידים עיקריים בחיל-האוויר: קצין קישור חיל-האוויר והצנחנים; פעמים מפקד טייסת 1103 ; בוגר פו”מ חיל-האוויר, מחזור ראשון; עיסוק בתכנון מבצעי בחיל-האוויר; בטיחות טיסה; שירות כנספח חיל-האוויר וחיל-הים ליד שגרירות ישראל בארצות הברית ובקנדה; משרד הביטחון – רכש חיל-האוויר וסגן ראש אגף חימוש.

ארבל בעת שהיה מפקד
טייסת 103

בעל העיטורים הבאים: אות ה”הגנה”, אות על”ה, אות מלחמת הקוממיות, אות מלחמת סיני, אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מלחמת שלום הגליל.

תעודות הערכה: חיל-האוויר, אירוע 12 במאי 1955; פרס קפלן (נושא תעופה), תשל”ג 1973; חיל-האוויר, אירוע 21 בפברואר 1979.

פעילות אזרחית: אחראי טיסה והפעילות האווירית של מטוסים ומסוקים בהקשר להפקת הנפט בסיני2. עבודה במפעל “בקרה” בקבוצת גבע – פיתוח וייצור סולנואידים. ניתוח מערכות למיחשוב.

יהודה היה נשוי ליונה, חברת פלמ”ח. להם שלושה ילדים ושמונה נכדים והתגוררו ברמת-אביב.

נפטר בשיבה טובה ביום שישי 5 במאי שנת 2017, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ עינת ביום ראשון 7 במאי 2017.

יהודה ארבל ז”ל בדקוטה (מקור: YNET צילום אייל פישר)

כהמשך למאמר זה, לפניכם דברים שכתב עליו יוסף (ג’ו) גיל בספרו “פנוי לתובלה”

“ארבל, או פופקו כפי שכולנו הכרנו אותו,היה טיפוס מאד מיוחד מאד. הוא היה מראשוני המפקדים של 103, יותר אינטלקטואל ואיש הגות מאשר טיפוס צבאי. התדריכים שלו, לפני כל אימון או פעילות מבצעית, היו נמשכים שעות-שכן הוא ניסה לכסות כל תרחיש אפשרי…

…פופקו ניהל את 103 כמעט כמו יחידה אוטונומית. הוא לא הסתמך על הרשויות המרכזיות של הבסיס לשירותים כמו תחזוקת מטוסים, הובלת קרקע או שירותי מטבח למכונאים ולצוותי האויר… הוא שהכניס את טכניקת הצניחה ממטוסי דקוטה לחיל האויר, שלא לדבר על אמצעים ושיטות צבאיות אחרות, בחלקן הגדול מקוריות ומועילות, ואחרות… פחות…

פופקו, שהכיר כל בורג ואום במטוסי הדקוטה (דבר שהקנה לו את כינויו האחר “מר דקוטה”), לימד אותי להטיס אותם ומאוחר יותר הסמיך אותי כקברניט.כמעט כל 4,000 שעות הטיסה שלי, בחיל האויר ובחברת ארקיע כאחת, עברו במטוס הזה, שרידממלחמת העולם ה-2, ולמעט מה שלמדתי בקורס הטיס, אני חייב לפופקו כמעט כל מה שאני יודע על טיסה.”

הערות המערכת:

1.מפקד טייסת 103 דקוטה בין ספטמבר 1951 לאוקטובר 1953,ובין נובמבר 1956 ל-1957.

2.בחברת “נתיבי נפט”

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
מנוי
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x
()
x