פורסם לראשונה באתר “פרש צו”ב” ביולי 2021
כולנו סיימנו את קורס הטיס כשבאמתחתנו כשבע שעות טיסה על מטוס פייפר, אותן צברנו במסגרת עשר גיחות המיון בטייסת קדם מכין. עם המטען הזה נשלחתי להשתלמות על פייפר , לאחר שהפכתי טייס מבצעי בטייסת הקרב שלי, זאת על מנת שאוכל לשמש גם כטייס קישור
כנפי על מטוס פייפר, המסופח לכל בסיס .
ביצעתי השתלמות טובה בטייסת 100, שדה דב, במהלכה טסתי ארבע שעות והתאמנתי, בין השאר, גם בנחיתה על מסלול קצר .
לא חלפו ימים רבים, וטייסת הקרב בה הוצבתי שלחה אותי לשמש קצין מטווח במנחת חלוצה, לטובת אימון תקיפות לילה של טייסת 105 שלי .
המראתי מחצור למטווח חלוצה בסמוך לאור אחרון, נחתתי נחיתה מושלמת על מסלול העפר הקצר, הצמוד למטווח. קשרתי את המטוס, עליתי למגדל התצפית, החברים הפציצו ואני דיווחתי תוצאות, עד שעה 22:00 לערך . אז פניתי לפייפר “הפרטי” שלי על מנת לחזור לבסיס .
ההלם הראשון שקיבלתי היה כשגיליתי שהמנחת “הואר” רק באמצעות שלושה לפידים (גוזניקים) מכל צד: התחלה, אמצע וסוף המנחת .
ההלם השני היה כשהתחוור לי עומק החושך של לילה נטול ירח .
ההלם השלישי היה כיוון ההמראה: דרומה, ישר לתוך חור שחור מאיים .
ביצעתי המראה קצרה למופת , ממש לפי הספר. לפתע הבחנתי שהמהירות צונחת ואני כבר במהירות 40 קשר, קרוב מאוד להזדקרות. דחפתי את הסטיק קדימה, כשאני מנסה להיעזר באופק המלאכותי של הפייפר ואכן, המהירות עלתה מהר למדי ל – 110 קשר, כשאני עדיין טס בחלל שחור ללא שום אור חיצוני לייחוס מצבי במרחב. הבנתי שאני בוורטיגו בלילה שחור .
אחרי עוד “תפירה” אחת, של נפילה ועליית מהירות, עשיתי פעולה, שאותה תודרכנו לבצע בסופר מיסטר, במקרה של אוסילציה, והיא משיכה בסטיק והרפייתו .זה עזר , תוך כדי פניה שמאלית נתגלו לי, סוף סוף, אורות העיר באר שבע. כעת הכול היה מסודר לטובת טיסה חזור לחצור, כשהבסיס כולו כבר שקט ונם את שנתו .
רק אחרי נחיתה הבנתי שחוויתי אירוע יוצא דופן, שהייתה סכנה ממשית של כניסה לאדמה אחרי ההמראה, אבל כטייס צעיר לא הפנמתי אז, עד כמה באמת הייתי קרוב לתאונה .
רק, לאחר תום השירות, כולל ההשתתפות שלי במלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל ועוד גיחות מבצעיות, יכולתי להגדיר את אותה טיסת וורטיגו, בלילה שחור בפייפר למטווח חלוצה, כטיסה הכי מסוכנת, אותה חוויתי לאורך כל קריירת הטיסה שלי .
