עם ההכנות למבצע סיני , במסגרת תוכנית “אבשלום”, הופסקו האימונים בכל יחידות ההדרכה בחיל האויר . מטוסי בית הספר לטיסה אורגנו כטייסות מבצעיות שהפעילו מטוסי סטירמן והרווארד: פרחי טיס בשלב המתקדם שצברו יותר מ־ 80 שעות טיסה, הוצבו בטייסת 140 בפיקוד סרן משה אשל, שפרסה עם 17 מטוסי הרוורד חמושים לשדה תימן שליד באר שבע. בנוסף על השלד הסדיר ואנשי המילואים של הטייסת, נכללו בה מספר בוגרי קורס טיס מסי 20 שעברו באותה עת קורס הסבה לסילון.
ב- 31 באוקטובר המריאו בשעה 12:50 שתי רביעיות הרווארד ושתי רביעיות מטאור , תקפו שריון מצרי בציר א ל ע ר י ש אבו עג ילה, ודיווחו על פגיעות בטנקים ובכלי רכב אחרים. מטוס מטאור נפגע מאש נ״מ, אך כל המטוסים חזרו לנחיתה.
באותן שעות ערכה חטיבה 10 התקפה חזיתית על מתחם אבו ־עגילה. קדם להתקפה בשעה 08:30 ניסיון של רביעיית מטוסי הרווארד לרכך את מוצבי אום שיחאן . לעבר המבנה נורתה אש נ״מ צפופה; מטוסו של המוביל, מפקד הטייסת סרן משה אשל, נפגע והתרסק והוא נהרג. מסי 2, שהטיס סג״מ אופי מתניה, נפגע במיכל הדלק ובמנוע, ונחת נחיתת אונס ליד צאלים. גם שני המטוסים הנותרים נפגעו מאש נ״מ, אך הצליחו לחזור לשדה תימן. בסך הכל היתה השפעת ההפצצה מזערית, והתקפתה של חטיבה 10 נכשלה.
בסך הכל ערכה טייסת 140 12 גיחות תקיפה בסיני ב-31 באוקטובר. בבוקרו של ה-1 בנובמבר, לקראת הסתערות אוגדה 77 על רפיח, המריאו 2 זוגות ממטוסי הטייסת בשעה 02:45 יחד עם מפציצי B-17 של טייסת 69 לגיחות תקיפה על מוצבי הצבא המצרי שבסביבותיה כהכנה להתקפה הקרקעית. מטוס אחד בכל זוג נשא 4 פצצות 50 ק”ג והשני נורי תאורה.
לאחר נפילתו של מפקד הטייסת, נקבע במפקדת חיל האויר שכל זוג מטוסים יתקוף בנפרד, כאשר האחד מניר והשני מטיל את הפצצות על המטרה. אולם באזור שררו תנאי אובך והאפלה. אחד הטייסים נכנס ל״ורטיגו״ אחרי ההמראה, הצליח אמנם לעבור לטיסת מכשירים ולהשתלט על המטוס, אך איבד כל התמצאות בשטח ולא הגיע ליעדו. שלושת המטוסים האחרים הגיעו אל מעל למטרה, מטוס אחד הניר כמתוכנן, ולאורם של הנורים הטילו שני המטוסים הנותרים את הפצצות בקרבת מקום, אולם נוצר לחץ של זמן היות וטייסי ה- B-17 כבר היו על המטרה. שני מטוסי ההרווארד שביצעו יעף אחד פינו את המקום למפציצים הכבדים.
בדרכם לנחיתה איבדו שני מטוסים ההתמצאות ולא הצליחו לזהות את שדה תימן, שהיה במרחק כ־ 45 ק״מ מיעד התקיפה. סרן נחמן עובדיה מ”מ מפקד הטייסת, שהצליח לנחות קודם לכן, הורה מהקרקע לטייסים להטיל נורים. אלה נפלו בקרבת מפקדת האוגדה במבטחים, ובעזרתם אכן הצליחו שני המטוסים לחזור לנחיתה. באותו לילה הזמינה האוגדה, רביעית הרוורדים למשימות סיוע קרוב.
עם עלות היום הגיע לגזרת רפיח מטוס פייפר של טייסת 100 שסייר מעל המוצבים המצריים , וטייסו דיווח על היערכות הכוחות המצריים. בשעה 05:40 הגיעו משדה תימן ארבעה מטוסי ההרווארד. פקח האויר של חטיבה 27 כיוון אותם למוצב 36 , שחלקו כבר נמצא בידי כוחותינו. אותה שעה נמצאה פלוגה מחטיבה 27 ליד המוצב, והקשר בינה לבין הגדוד נותק. המטוסים ריקטו את הכוחות במתחם על־פי הכוונת פקח האוויר. מפקד הפלוגה ה״אבודה״ נפנף בחולצתו לעבר המטוסים, ושני המטוסים שהבחינו בו תקפו מטרות אויב בלבד. אחד ממטוסי הרביעייה נפגע מאש מהקרקע שעה שהנמיך. הטייס, סגן גדעון פלג (פוליקוב), נחת נחיתת אונס וחולץ על־ ידי כוחותינו.
בסך הכל ביצעו טייסיה של הטייסת במבצע קדש 82 שעות טיסה ב-47 גיחות בהן שוגרו 320 רקטות ונורו 1,000 כדורי מקלע.שניים ממטוסיה אבדו. הטייסת חזרה מהפריסה בשדה תימן לעקרון ב-5 בנובמבר ,1956 ומטוסיה שבו לתפקד כמטוסי הדרכה בשלב הבסיסי של קורס הטייס.
