יחידת בינוי 304 היא יחידת הבינוי של בסיס חצור. ראשיתה של היחידה נעוצה בימי מלחמת העצמאות. הבסיס, שנקרא בתקופה המנדטורית RAF Qastina, ננטש על ידי הבריטים במרץ 1948 ונתפס על ידי כוחות שירות האוויר של ההגנה וצה"ל.
עם השתלטות חיל האוויר הצעיר על הבסיס, הוקם בחצור צוות בינוי ראשוני (שלימים התגבש כחלק ממערך קצין בינוי חילי – קב"ח). משימתו הדחופה ביותר הייתה שיקום מסלולי ההמראה: הבריטים הותירו מסלולים מוזנחים, ולא מותאמים לקליטת מטוסי קרב מודרניים.
במהלך שנות ה-50, עם התפתחות הבסיס והתקנת תשתיות קבועות, הפך צוות הבינוי המקומי ליחידת בינוי 304, תוך התרחבות נרחבת של כוח האדם – ששילב חיילי חובה, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל (אע"צ) מקצועיים. היחידה פועלת מאז ימיו הראשונים של הבסיס, ועברה תהליכי התרחבות משמעותיים לאורך מלחמות ישראל (ששת הימים, יום הכיפורים) לצורך שיקום מסלולים מהיר ואחזקת דת"קים תחת ספיגה.
בשנות ה-50 וה-60 עבר הבסיס מהפכה טכנולוגית עם קליטת מטוסי הסילון הצרפתיים (מטוסי האוראגן, המיסטר, ולאחר מכן השחק/מיראז' 3). יחידת בינוי 304 הובילה פרויקטים הנדסיים מורכבים במיוחד:
הארכת ועיבוי המסלולים: התאמת מסלולי ההמראה והנחיתה למטוסי סילון כבדים ומהירים יותר.
הקמת דת"קים (דירים מוגנים): כחלק ממלקחי האיומים על בסיסי החיל, הייתה היחידה מהראשונות שבנו דירים מוגנים למטוסי הקרב, מערכות תדלוק מוגנות ומבני מפקדה מבוצרים.
מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים
במהלך מלחמות אלו, עמדה היחידה במבחן המבצעי הגבוה ביותר – רציפות תפקודית ומוכנות לספיגה:
צוותי היחידה היו פרוסים סביב השעון כדי לטפל בנזקי מסלולים, לתקן מערכות חשמל ואנרגיה שנפגעו, ולספק גיבוי מיידי לתשתיות הדלק הסילוני (דס"ל). היחידה תחזקה והפעילה את ציוד הקרקע (צ"ק) הקריטי להזנקת טייסות הקרב של הבסיס למבצע "מוקד" ולאחזקת הסד"כ במהלך ימי הלחימה הקשים ב-1973.
המעבר מביצוע עצמי לעידן המודרני והטכנולוגי
עד שנות ה-80,בינוי 304 פעלה במודל של "ביצוע עצמי". היחידה החזיקה סדנאות נגרות, מסגרות, בטון, חשמל ומכונאות פנימיות, והעסיקה עשרות בעלי מקצוע שביצעו את עבודות הבנייה והאחזקה באופן ישיר.החל משנות ה-90 וראשית שנות ה-2000, כחלק ממגמה חילית כוללת, עברה היחידה שינוי ארגוני עמוק:
מעבר לניהול ופיקוח: היחידה הפכה מגוף מבצע ישיר לגוף הנדסי המנהל קבלנים חומריים וחיצוניים, תוך שימור יכולות הליבה המבצעיות בתוך היחידה.
אחריות על ציוד תומך מטוס (ציוד קרקע): היחידה קיבלה אחריות נרחבת על המערכות האלקטרו-מכניות בבסיס – מתקני גנרציה ואנרגיה מושתקת, מערכות מיזוג אוויר ייעודיות לאלקטרוניקה של מטוסים, ומערכות הזרמת דס"ל מתקדמות.
היחידה כיום
כיום, כפופה היחידה פיקודית למפקד כנף 4 ומקצועית למחלקת הנדסת תשתיות ובינוי (הת"ב) בלהק הציוד (לצ"ד). היחידה מופקדת על אחד האזורים האסטרטגיים והעמוסים ביותר בחיל:
תמיכה במערכים משתנים: חצור עבר בשניים העשורים האחרונים שינוי דרמטי – מסגירת טייסות הקרב הוותיקות (כגון טייסות הF-16A/B "נץ") ועד הפיכתו לבסיס מרכזי למערך הכטב"ם (כלי טיס מאוישים מרחוק), טייסות איסוף מודיעין, ומערכות ההגנה האווירית (כגון סוללות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" / "קלע דוד"). היחידה תיכננה והקימה את כל התשתיות הייעודיות לקליטת מערכים עתידניים אלו.
אחריות מרחבית ואתרי לוויין: היחידה אינה אחראית רק על תחום המחנה המרכזי של חצור, אלא גם על עשרות אתרים פרוסים, מתקני מכ"ם, מוצבים ואתרי הגנה אווירית במרחב דרום-מרכז הארץ.
כשירות לחירום ושיקום מסלולים: היחידה מחזיקה צוותי כושר ספיגה (צוותי שדים/ציוד מכני הנדסי) המאומנים בטכנולוגיות החדישות ביותר לתיקון מהיר של מסלולים מטווחים (כגון שימוש בפלטות מהירות ובטון מהיר-תרכובת) כדי להבטיח שגם תחת ירי טילים הבסיס ימשיך לתפעל המראות ונחיתות.