נכתב ע”י אודי עציון
יוני נתניהו לא היה היחיד שקיבל צל”ש על גבורתו במלחמת יום הכיפורים. למעשה, היו יותר מ-500 כאלה. כמו למשל שלמה הגני (הניג), אחד משני לוחמי צה”ל היחידים שקיבלו פעמיים את עיטור המופת.
הגני לא היה מפקד סיירת מטכ”ל, ולא השתתף בחילוץ מרובה קצינים-סלבים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוא היה טייס מילואים בטייסת העמק. כבר בן 47, אב לחמישה, שעמד להשתתף במלחמה הרביעית שלו, אחרי שבמלחמת העצמאות השתתף כלוחם חי”ר ובמבצע קדש ובששת הימים כטייס קרב. טייסות הסקייהוק, כמו גדודי השיריון, שילמו במלחמה את המחיר הכבד ביותר על הטעויות של גולדה, דיין, אלי זעירא ואחרים.
כך נכתב בעיטור שקיבל: “רס”ן שלמה הגני הוא טייס הקרב המבוגר ביותר בחיל-האוויר. הוא ביצע במלחמת יום הכיפורים 31 גיחות תחת אש, ביניהן הגיחות הקשות והמסוכנות שניהלה הטייסת. רס”ן שלמה הגני שימש מופת לטייסים הצעירים ממנו בעשרות שנים – בדמותו, בבגרותו, באומץ-לבו, בקור-רוחו וברמת- ביצועו. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת אייר תשל”ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי”.
זה היה כאמור העיטור השני שקיבל. ב-1955, כטייס ספיטפייר צעיר, הוא נתקל באחת מגיחות האימונים בתקלה בהגאים. כשהתייעץ עם מגדל הפיקוח בבסיס, צעק עליו בקשר מפקד הבסיס דאז עזר ויצמן “הניג קפוץ'”, ובטח הוסיף בעייזרית “יא חתיכת…”. אבל הגני לא נטש את מטוסו.
“בעת טיסת אימונים שיגרתית במטוס-קרב הרגיש לפתע סגן שלמה הניג, כי אין לו עוד שליטה על הגה-הגובה של המטוס. סגן שלמה הניג התקשר עם מגדל הפיקוח וקבל הוראה, שלא להסס לצנוח, אלא אם כן הוא מעריך, שיוכל לנחות בעזרת המנוע ומאזני המטוס בלבד. סגן שלמה הניג בילה באוויר 25 דקות נוספות לשם פיתוח הטכניקה הדרושה להנחתת המטוס המקולקל. כתוצאה מקור רוחו ושליטתו במטוס, למרות שברור היה לו, כי צפויה סכנה לחייו, הצליח לבסוף לנחות, ובזאת הציל את המטוס. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל”ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי”.
הגני שירת כטייס קרב בחיל-האוויר עד סוף שנות ה-70. במבצע של”ג, המלחמה החמישית שלו, בגיל 56, שירת כקצין תיאום אווירי (קת”א) באוגדת עינן, נלחם וישן באוהל עם חיילים שהיו יכולים להיות הנכדים שלו.
הוא נפטר לפני 20 שנה, בגיל 70.
ותודה לאבי משה-סגל שבזכותו נתקלתי בסיפור.
תודתנו לאודי עציון על אישורו לפירסום הכתבה ב”מרקיע שחקים”
