כפי שסופר ע”י מאיר רוף לאודי גזית
מתוך הספר “לעולם לא תבין” מאת אודי גזית
| בתחילת חודש מאי 1948 אורגנה קבוצה של טייסים כשהמטרה היתה לשלוח אותם לקורס השתלמות בטייס באיטליה, שמוממן במסגרת של תמיכה בישוב היהודי ע”י חב’ “א ו ר ט”. מאחר ובארץ היה השלטון של המנדט הבריטי, הוסוותה החבורה כסוחרי מכוניות שנוסעים לתערוכת מכוניות שהתקימה בוינה, אוסטריה. בדרכונים של החבורה הותבעו ויזות אוסטריות וויזות מעבר צ’כיות, מאחר והטיסה לשם היתה צריכה להתבצע ע”י חברת התעופה הצ’כית CSA. המטרה למעשה היתה להגיע לרומא , ושם היה צריך לחכות הנציג של “המשרד הארץ-ישראלי” [דני אגרונסקי (אגרון)] ולדאוג להכנסת החבורה לאיטליה [שנשלטה אז ע”י הבריטים]. חלק מהחבורה נסעו בדרכונים שלא שלהם ושהותאמו לחזותם. הקבוצה כללה עשרה טייסים ומכונאי אחד: רשימת הטייסים: 1. עזריאל ספיבק (רונן)- נשא דרכון ע”ש אלוני 2. ארנון ליפקין – נשא דרכון ע”ש גולדברג 3. נתן נוביק (נבות) – נשא דרכון ע”ש צבי זיבל 4. יצחק וולובץ – נשא דרכון ע”ש מרמורש 5. גרשון ליטוויץ (לי) 6. כתריאל גרינשפון – נשא דרכון ע”ש מואיס סידי 7. ישראל(טיבי) שטרן (בן-שחר) 8. ישעיהו שוורצמן (גזית) 9. דני שפירא 10. מאיר רוף מכונאי: 11. יהודה פישמן – נשא דרכון בריטי ע”ש פיטר קולינס בר. ב-13 לחודש מאי 1948 אחה’צ יצאה הקבוצה לכוון אתונה לשהיית לילה. באתונה התאכסנו במלון “תיאוקסניה” שברובע קפיסיה , ושם ברדיו שמעו על נפילת גוש עציון לידי הערבים. למחרת בבוקר המשיכו לרומא , ושם בניגוד למצופה , לא חיכה אף אחד שהיה צריך לקבל את הקבוצה. יהודה פישמן שהיה מצויד בדרכון בריטי, היה היחידי שיכול היה לעזוב את נמל התעופה בלי וויזה , הוא נסע במונית העירה להזעיק את דני אגרון. מסתבר בדיעבד שבגלל טעות בקשר, דני חשב שנופיע רק אחר-הצהרים לכן לא חיכה לנו. בינתיים המטוס עמד להמריא , אז עיזרי ספיבק המפקד, החליט שהקבוצה ממשיכה לפראג. דני אגרון שהגיע לשדה ולא מצא את הקבוצה , דיווח למשרד הארץ-ישראלי בפרג כדלהלן: “קבוצת ארצ-ישראלים עלתה בטעות על מטוס של CSA בדרך לפראג במקום לטוס לארץ , נא קבלו אותם” כשהגענו לפראג חיכו לנו נציגי המשרד הארץ-ישראלי (ודאי רצו לראות את ה”מטומטמים”) , הוסבר להם מי אנחנו, הם שיכנו אותנו במלון “פלורה”וינוהרדי פראג , עד שישיגו לנו וויזות לאיטליה. שם פגשנו את עיזר ויצמן, שגמר קורס הסבה למסרשמידט 109בצ’סקה –בודוביצה, והוא הזמין את הקבוצה לארוחה טובה , לרגל הכרזת בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. לאחר מספר ימים הופרדו מהקבוצה, דני שפירא , מאיר רוף , ישעיהו שוורצמן , ויצחק וולובץ ויעודו לשמש כמלווי משלוחי הנשק לארץ במטוסי תובלה צ’כיים , שאר הקבוצה נשלחה לקורס הטייס במסגרת “אורט” בשדה תעופה אורביי ברומא איטליה. בהיות קבוצת “המלווים” בפראג, הוצע להם ע”י גדע שוחט (שטיפל בנושא הנשק ומטוסים) להתחיל לטוס במסגרת קורס טייס בצ’כיה, אולם בחוצפה צברית אופיינית אז, נתקל גדע שוחט בסירוב, ונאמר לו : “או שכולם או שאף אחד” , זה לקח בערך כחודשיים עד שכל הדברים הסתדרו , ואז הובאו כל הטייסים מאיטליה לפראג , אליהם הצטרפו מרדכי פיין (הוד) ואברהם יופה – שנשא דרכון על שם אינג’ יונס פרידמניס , וכך התחיל הקורס הראשון באקדמיה הצבאית הצ’כית , בהרדץ-קרלובי. רנה לוי , שהיה טייס בחיל-האויר הצרפתי והגיע לארץ במסגרת מח”ל , נשלח להצטרף לקורס בצ’כיה בשלב מאוחר (נשלח בגלל נסיונו המועט כטייס) חשבתני, כי בכלל לא הגיע חזרה לארץ לאחר הפסקת הטיסות בצ’כיה, וחזר לצרפת. הערת המערכת: את הספר “לעולם לא תבין” ניתן להזמין בדוא”ל leolam.lo.tavin@gmail.com |
