עריכה: אל”מ (דימ’) עודד מרום
פברואר 1992. קר בגליל, הטכנאים עבדו כל הלילה להשמיש את כלי הטיס וקרונות הבקרה. ממתינים בכוננות לקראת הזנקה אל אזור היעד. 11:00 בבוקר ועדיין אין שום ידיעה. שעת הצהרים מגיעה ואנחנו במתח עצום – בידיעה שאור אחרון בחורף קרב ובא, וזוהי שעה שלא נוכל לפעול. בשעת הצהרים אנחנו עולים לאויר ובשעה 14:50 מגיעה סוף סוף פקודת ההמראה למסוקי הקרב, אותם נצטרך להנחות אל המטרה.
מתברר כי המטרה היא רכב המסיע אישיות בכירה בארגוני המחבלים. הרכב נוסע בשיירה במהירות גבוהה. מבט על השעון מראה לי כי בעוד שעה וחצי אור אחרון. אנחנו עוקבים אחר השיירה ואחר מיקומו של רכב המטרה בתוך השיירה, המשנה נתיבי תנועה. הדרך מתעקלת, ריכוז מרבי אחר רכב המטרה, קשר עם המסוקים, הרכב שלנו הוא השלישי בשיירה, רכב כהה. סימון.
16:07: “קשר עין, מבין שהרכב הוא-זה שעוקף עכשיו “
“חיובי, עקף עכשיו”, דממה, סופרים את השניות.
כדור אש ענק ואחריו עשן רב אינם מותירים מקום לספק, המטרה נפגעה בוודאות. שאר כלי הרכר עוצרים מיד. טיל שני משמיד רכב נוסף. אנשים נמלטים מכלי הרכב ונאספים על ידי רכב אחר שמתחיל בנסיעה מהירה לכיוון נבטיה. מתקבלת הפקודה להשמיד גם את הרכב הזה.
16:32: טיל שמודרך על ידי סימון שלנו פוגע ברכב ומשמיד אותו. רק כעבור זמן קצר נמסר לנו שחיסלנו את מזכיר החיזבאללה – השייח עבאס מוסאווי. חוזרים לבסיס לנחיתה לאחר מעבר נמוך מעל המסלול, באישור ממפקד הטייסת.
הטכנאים שהקשיבו לחדשות כבר הבינו למי מגיע השבח. צהלה בטייסת. לקחנו חלק באחד המבצעים החשובים בלחימה במחבלים בלבנון, אבן דרך בהסטוריה המבצעית של טייסת המזל”ט הראשונה.
