פרטי המטוס:
דגם:A-4E סקייהוק
יצרן:דגלס, מפעל אל סגונדו, ארה”ב
תיאור האירוע:
את רביעיית מטוסי העייט הראשונה שהוציאה טייסת 110 ביום 6 באוקטובר 1973, יום פתיחת מלחמת יום הכיפורים, הוביל צבי הס, מספר 2 היה סגן ינקי ירדני, שהטיס את עייט E מס’ זנב 235, וכן שמעון גיא ואהרון מוזס.המטוסים היו חמושים שמונה פצצות מרק 82 כלך אחד וכן נשאו 2 נתיקי כנפיים.
משימת המבנה היתה תקיפת כח סורי שהתקדם מול מוצב 105 בצפון הרמה. המטוסים חגו באיזור עמיעד במשך כמה דקות כשהשמש השוקעת הקשתה על הראות והיה קושי לזהות את המטרות , הבקר שלח אותם לתקיפת כח שריון סורי באיזור צומת רפיד במרכז הרמה.
המטוסים נכנסו בזוגות בשורה ערפית בגובה 8,000 רגל כדי לזהות את המטרות ואז שיגרו כוחות הנ”מ שהיו צמודים לשריון הסורי טילים לעבר המטוסים. מס’ 4 במבנה , שראה טיל חולף מעליו ומעל מס’ 3 צעק לירדני להיזהר אך לפני שהספיק להגיב מטוסו של ירדני נפגע, התפרק ל-2 חלקים והחל להסתחרר מטה.
מספר ירדני ל”ישראל היום” בראיון שהתפרסם ב-13.9.13:
| “זה היה כמו לקבל פטיש בראש. העוצמה היא כל כך חזקה, שברגע הראשון אתה לא מבין מה קורה לך – ופשוט קופא”, |
מספר ירדני לביטאון חיל האויר:
| “….אני מבין שהמטוס ספג פגיעה ישירה של טיל. המטוס מתפרק לשני חלקים, ואני זוכר את התמונה הזו היטב: אני יושב בחצי מטוס ורואה דרך המראות שמאחור אין לי כלום, רק אש, ואז גם הקוקפיט מתחיל לבעור, והחצי מטוס הזה מסתובב בשמים ונכנס להרמת אף חדה מאד עם הרבה מאד ג’י. הקוקפיט כבר מלא עשן, וחצי המטוס שנשאר לי, מתחיל להסתחרר כלפי מטה, ואני בתוכו” |
הוא הצליח להתאושש, נאבק בכוחות התאוצה, הפעיל את כסא המפלט ,נטש את המטוס הפגוע, ותוך כדי כך נקרעה רצועה בשריר שברגלו. בזמן הצניחה, בעוד הסורים יורים לעברו, הפעיל את משדר החירום ודיווח לחברי המבנה שהוא בסדר..
| “אני זוכר שדה קוצים ובזלת, וכשנעצרתי לא הצלחתי עדיין להבין סופית איפה אני נמצא, אם כי באינטואיציה הערכתי שאני בסוריה. אני זוכר בעיקר את היובש בפה, שהיה חריג בעוצמה שלו. ליתר ביטחון התחלתי לרוץ מערבה, לכיוונה של השמש, במחשבה שזהו הכיוון של ישראל. מהר מאוד הבנתי שאני בכיוון הנכון כי בעודי רץ, הסורים התחילו לירות עלי, ובכלל לא חשבתי על הפציעה. רצתי כמה קילומטרים לכיוון שלט שהיה במקום. ידעתי שכשאגיע לשלט, אוכל לקבל אינדיקציה ברורה יותר לגבי מיקומי. כשהתקרבתי ראיתי את הגב של השלט, וכשהקפתי אותו, ראיתי שזהו שלט המורה כי במקום יש שדה מוקשים. זה היה השדה שממנו הגעתי בריצה. הצלחתי להבין לרגע מה מתרחש ולהודות למזלי הטוב, ואחר כך ראיתי בטונדה ענקית. החלטתי להסתתר מאחוריה בתקווה שמישהו יבוא להציל אותי, כשבכל אותו זמן נמשכו ההפגזות ברקע ואש ארטילרית כבדה לא פסקה”. |
ירדני ניסה ליצור קשר באמצעות משדר החירום שבזווד המילוט שלו אך נכשל.לאחר כמה שעות נאסף ע”י טנקים של חטיבה 188 שהיו בדרכם לקרב בתל א-סאקי.לאחר הקרב פונה עם פצוע נוסף מהשריון ע”י זחל”ם לתאג”ד.לאחר שגובסה רגלו חזר לטייסת.
