הפלת קורנס 673

פרטי המטוס:

דגם
:F-4E-41-MC פאנטום II

יצרן:מקדוננל דגלס, ארה”ב

מספר יצרן:3722

מס’ חא”א:68-0525

קורנס 673

תיאור האירוע:

מבנה של מטוסי קורנס מטייסת 201 שליווה תקיפה של צומת קשר בבנהא שבמצרים ב-11 באוקטובר 73 חזר מהמשימה בגובה נמוך. כשהיה כ-10 מייל מזרחית למנצורה, הבחין מוביל המבנה במטוסי מיג מצריים שהתקרבו למבנה מאחורי המבנה ומעליו, וקרא לכולם לשבור.

המיגים צללו מאחורי זוג הקורנסים האחורי.רס”ן יהונתן אופיר ונווטו סרן  ערן כהן שהטיסו את קורנס 673  החלו לרדוף אחרי אחד המיגים, כששני מיגים בעקבותיהם. המטוס נפגע מטיל אוויר-אוויר “אטול”  ששיגר אחד המיגים הרודפים ושפגע בחלקו האחורי של המטוס ובתא הטייס. המטוס התרסק, והצוות נספה. בקרב שהתחולל נפגע והופל גם קורנס נוסף והופלו 2 מיגים.

מתוך אתר איתור נעדרים:

צוות אוויר אחד צנח, נפל בשבי והוחזר בתום המלחמה והצוות השני, רס”ן יונתן אופיר ז”ל וסרן ערן כהן ז”ל, הוכרזו  כנעדרים לאחר שלא נשמע מהם דבר ולא הוחזרו כשבויי מלחמה.

המרכז לאיתור נעדרים ויחידת אית”ן של ח”א, בסיוע אמ”ן עסקו בחקירת האירוע מתום הקרבות. מידע שהתפרסם בעיתונות המצרית סיפר על נפילת שני  המטוסים באזורים הכפרים, בדלתא של הנילוס (אזור מנצורה), הן על שביית הטייסים והן על טייסים שנהרגו בתוך מטוסם. המידע היה לא מדויק וקשה היה  לייחס אותו לנעדרים.

עם חתימת הסכמי השלום, במרץ 1980,  נערך ביקור של משפחות החללים וצוות אית”ן בתל בלצון, מדרום לעיירה אל-כורדי. במקום לא נראה דבר, בחפירה שנערכה במקום נתגלו מספר פריטים קטנים כגון ברגים , שזוהו כייחודיים למטוס פנטום והאדמה הייתה רוויה בדלק. כל  החלקים היו מהשליש האחורי העליון של המטוס. המטוס עצמו או חלקיו הגדולים, נלקחו מהמקום ולא אותרו, כמו כן לא נמצאו כל שרידי אדם, באזור המסומן כמקום נפילת המטוס. עדות של אחד הטייסים ששב מהשבי ציינה שלשה מצנחים של פנטום (השונים בצבעם ממצנחי המצרים) שהיו באוויר במקביל אליו. עדות זו נלקחה כהנחת עבודה ששני אנשי צוות האוויר צנחו ממטוסם. המסקנה, בשלב זה של החקירה הייתה שהטייסים צנחו, מקום נפילת המטוס אותר וגורל הטייסים לוטה בערפל. לא כל המגעים עם המצרים עלו יפה ונוצרה מתיחות מסוימת סביב הפרשה.

במרץ 1982, במפגש שהתקיים בבאר שבע, מסרו המצרים שהם הצליחו לאתר גופה שלימה מהמטוס, ובביקור משלחת אית”ן במצרים באפריל 1982 נמצאה גופתו של יונתן אופיר ז”ל בבית קברות במנצורה, שהיא עיר המחוז של מחוז דקהיליה, בו נפל המטוס. יונתן אופיר ז”ל הובא לקבורה בישראל.

חקירה של רס”ן שרון מחיל האוויר הביאה למציאת סרט צילום מאחד  המטוסים ששב מאותו קרב אווירי ובסרט רואים את פטריית הפיצוץ של אחד המטוסים. בעבודה יש ניתוח של סרט הצילום ושל  עדויות הטייסים ומובאות המסקנות הבאות:

1. הקרב היה באזור בני עובייד, כ 15 ק”מ מדרום לתל בלצון.
2. לפי עוצמת הפיצוץ היה זה פנטום.
3. הגובה בה הם נפגעו איפשר צניחה.

מידע זה יחד עם גופתו של  יונתן אופיר ז”ל, חיזקה את ההנחה כי הצוות צנח ונהרג על הקרקע.  המשלחת פגשה קצין מצרי שמסר להם כי הוא חקר את האירוע וכי יש בידו מידע, ששרידי גופת הטייס השני פוזרו בתעלת מים. הקצין סיפר כי היו שני נפילות של מטוסים, אחד בתל בלצון והשני בשדה חקלאי בקרבת מקום. קצין זה הבטיח למשלחת כי הוא יאסוף למענם את שרידי  הטייס, אך נעלם.

בשלב זה הנחת העבודה התגבשה לכדי תיאוריה חזקה ששיערה שערן כהן ז”ל צנח בחיים, ונרצח כשהגיע לקרקע וגופתו הועלמה בכדי  שלא לחשוף את הרצח.

משלחת אית”ן חדשה שהחלה לעבוד ב-1992 , בחנה את העובדות בתיק החקירה והחלה לחקור את אותם קווי הפעולה, שהוליכו לאזור מנצורה. רופאים, קצינים מצריים, מוכתרים וגפירים נשאלו שאלות ביחס לאותם ימים, חוקרי המשטרה הפלילית תושאלו ובהדרגה התבררה השגרה המבצעית המצרית. גופת אופיר ז”ל נאספה על ידי אמבולנס והועברה לדכרנס (העיר הסמוכה) ומשם לחדר המתים שבבית החולים האוניברסיטאי במנצורה – עיר המחוז. שם צולמה על ידי החוקרים הפליליים של המשטרה והובאה לקבורה בבית הקברות המקומי, באגף הצדקה בו נקברים אנשים ללא משפחות. מכאן הובן שגופתו של ערן כהן לא עברה את המסלול הזה ולכן אין עליו עדויות.

המשלחת פגשה בקצין המצרי שהמשלחת הקודמת פגשה ב-1986, במפגש הראשון הוא  סיפר כי שרידי  הגופה הושלכו לתעלת מים וכי אין סיכוי   למציאתה. החל מהמפגש השני הוא החל לסייע למשלחת. באחד המפגשים הוא סיפר כי איתר אדם צעיר, שהיה נער בעת נפילת המטוס ויודע להצביע על מקום המטוס. במרץ 1995, המשלחת ביקרה בשדה ליד מנשיית א-סלאם ופגשה במורה שהיה ילד בן עשר בזמן המלחמה, ועבד בשדה משפחתו. המורה סיפר כי מטוס ישראלי נפל בשדה, כרה בור וכי  הוא ראה את גופת הטייס בתוך הבור. לאחר מספר חודשים כוסה הבור באדמה והשדה עובד מאז ועד היום. המורה הצביע על אזור, בשדה הסמוך וטען כי שם נפל המטוס. שדה זה נמצא כק”מ מצפון מזרח לתל בלצון. אדם  מבוגר שנקלע למקום אישר לנו את הסיפור.

נבדקו תצלומי אוויר,  מזמן הקרבות ואכן נראו במקום סימני בורות בתוך השדה. לאחר בירורים נוספים  הוכנה משלחת אית”ן שיצאה לבצע את החיפוש והחפירה במקום. בבירור עם החקלאים והשלטונות המצריים, הוברר כי בסוף חודש מאי קוצרים את התבואה וזורעים לאחר  מכן אורז. הוחלט להגיע בתקופת המעבר. בעלת השדה פוצתה בסכום כספי ועיבוד השדה נעצר לתקופת העבודה. משך העבודה לא היה ידוע מראש.

לשם איתור חלקי המטוס, הקבורים, הובא צוות מהמכון הגיאו פיזי בחולון, עם ציוד, המסוגל לבחון את השכבות העליונות של הקרקע ולגלות הפרעות בו. בין שאר הציוד הם הביאו מכ”ם חודר-קרקע  וציוד הבוחן את המוליכות החשמלית של הקרקע. סומנה משבצת. בחלקו הקדמי של השדה, על פי העדויות ותצלומי האוויר והוא חולק לריבועים בני מטר על מטר, בעזרת חוט משיכה.

כל הריבועים סומנו והחלה עבודת סריקה במספר ממדים. המכ”ם חודר-הקרקע החל בסריקת הריבועים, אנשי היחס”פ (היחידה לסילוק פצצות) החלו בסריקה בעזרת מגנטומטרים (מגלי מתכות סטנדרטים, המשמשים בדרך כלל לאיתור פצצות ברזל), צוות שלישי הפעיל מגנטומטר נישא על גלגלים, משוכלל ורגיש יותר, שהובא לשם כך במיוחד מקנדה ויתר אנשי המשלחת החלו לסרוק ידנית ריבוע, ריבוע כשהם  רוכנים על  ברכיהם. הופעלו גם מכשירים הבודקים את המוליכות החשמלית של הקרקע.

הממצא הראשון נמצא בשעה הראשונה של הסריקה הידנית והוא תווית מתכתית מציוד בתא הנווט, שעל פי  מספרו הסידורי, זוהה כחלק מהמטוס של ערן כהן. במהלך הסריקות הידניות נמצאו חלקי חופה זעירים, חוטי חשמל, מתכות שונות, הכל בגדלים בסדר גודל של  כסנטימטר מרובע. כל הממצאים סומנו ונרשם  הריבוע בהם הם נמצאו.

עם תום הסריקות במכשירים השונים, הועלו כל הממצאים על גבי מפה אחת, ובהשוואה של מיקום הממצאים אותרו מספר “מטרות”. אחת מהם הייתה גדולה בהיקפה פי כמה משאר המטרות והוחלט לבדוק אותה בעדיפות ראשונה.

נשכר מחפר לעבודה בקרקע הכבדה, והצטרפו למשלחת אנתרופולוג  וצוות הרבנות הצבאית. צורת העבודה הייתה חפירה זהירה, תחת השגחה מרבית ובדיקה של כל כף אדמה שמוצאת מהחפירה. בעומק של כמטר וחצי פגע המחפר  בכנף מטוס והחל לזרום ממנו דלק מטוסים. בהמשך נמצאו חלקים רבים  מתא הטייס עד שנמצאו שרידיו של  הנווט הנעדר סרן ערן כהן ז”ל.

הממצאים, שכללו חלקים  מהשעון של הטייס, וסרבלו, העידו כי הנווט לא נטש את המטוס ונפל יחד עם מטוסו. נועלי החופה, שנמצאו סגורים וחגורת המושב, שהייתה נעולה, העידו בצורה ברורה כי  ערן כהן ז”ל לא נטש את המטוס, טרם פגיעתו בקרקע..

הממצאים והעדויות, שנגבו מהכפריים, הבהירו את אשר ארע בפועל: מטוסם של רס”ן יהונתן אופיר ז”ל וסרן ערן כהן ז”ל  נפגע מטיל של מיג, שחדר לחלק האחורי ופגע בתא הטייס. הפגיעה מנעה מבעד הנווט לנטוש. הטייס יונתן אופיר ז”ל נטש, צנח ונהרג ואילו הנווט ערן כהן ז”ל, נפל עם המטוס. היות והמטוס נפל לתוך שדה חקלאי, כוסה הבור, שבו היה המטוס, לאחר מספר חודשים  ורק לאחר 22 שנה נחשף על ידי משלחת אית”ן.

עם סיום החפירה, שנעשתה בגיבוי ובסיוע רב של השלטונות המצריים, נערך טקס זיכרון קצר ורביעיית מטוסי קרב מצריים חלפו בשמי השדה,   כבטיסת הצדעה לנופל.  

ערן כהן ז”ל הובא לקבורה, בלוויה צבאית, בנוכחות משפחתו, נשיא המדינה, מפקד חיל האוויר וחבריו הרבים, בקיבוץ דגניה א’,  המקום בו נולד.
 

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x