פרטי המטוס:
דגם:מיראז’ IIICJ
יצרן:דאסו, צרפת
תיאור האירוע:
בשעות אחר הצהרים של יום 5 ביוני 67, יום פתיחת מלחמת ששת הימים, יצא זוג מטוסי שחק של טייסת 117 שאותו הוביל מפקד הטייסת רס”ן עמיחי שמואלי (שומי) בשחק 16 ועימו סרן מאיר שחר בשחק 02, לפיטרול יירוט באיזור בסיס ח”א הסורי דמייר.
הזוג פיטרל בגובה 30,000 רגל במשך 30 דקות אך לא יצרו מפגש עם מטוסים סוריים. הבקר הורה להם לחזור לבסיס, אך לאחר מכן הפנה אותם לצליפה על שדה התעופה דמשק. הם צללו לעבר המטרה ומולם ירו הסורים אש נ”מ רצחנית. הם סיימו יעף ראשון ושומי הורה לבן זוגו לשבור 90 מעלות שמאלה. אך לא ראה אותו.
שומי פנה לכיוון דרום מערב בגובה נמוך ואז פגע טיל בצינור הפליטה של המנוע. המטוס הזדעזע ורעד בחוזקה. מיד נדלקו מנורות האזהרה של לחצי המערכת ההידראולית ודחף המנוע ירד. שומי השתלט על המטוס הבוער וניסה להתרחק מדמשק ולצבור גובה כדי להגיע לגובה נטישה בטוח.
הוא הצליח לצבור עוד ועוד גובה וחצה את הגבול . נורית אזהרה של לחץ המערכת ההידראולית השניה נדלקה ושומי חשב שאולי יצליח להגיע לנחיתה אך לפתע המטוס הרים את החרטום בחריפות מעלה, נכנס להטיה וממנה לסיחרור. שומי איבד את השליטה על ההגאים ובלית ברירה הפעיל את כסא המפלט ונטש את המטוס ליד קיבוץ לביא.הוא הגיע לקרקע והפעיל את משדר החירום שבזווד המילוט שלו .
מסוק S-58 של טייסת 124 ובו הצוות לוי-עציון המריא מאתר הפריסה שלו באשקלון לחיפוש אחרי סגן נחום מרחבי, טייס מיסטר מטייסת 109 שמטוסו נפגע בתקיפת שדה דמשק .תוך כדי החיפושים הם הופנו לחילוצו של שומי והחזירו אותו לרמת דוד כשהוא פצוע ברגלו, והמשיכו לחיפוש אחרי יונתן זורע שנפגע גם הוא במיסטר, גופתו של זורע התגלתה בין שברי מטוסו ב-12 ביוני.
מספר רס”ן (מיל’) גדעון דרור:
“היה זה ביום הראשון למלחמת ששת הימים, אחר הצהרים, הובלתי זוג מטוסי שחק ופטרלנו בין צפת לבית שאן. אצל בן הזוג שלי התגלתה תקלה לא רצינית והחלטתי לשלוח אותו לנחיתה, כשאני כבר בקשר עם הזוג הבא, שומי ושחר, שהגיעו להמשך הפטרול.
בעזרת הבקרה הצטרפתי כבודד אליהם ופטרלנו בשלישיה כרבע שעה. כשהגעתי למינימום הדלק הודעתי כי אני חוזר לנחיתה, ושמעתי ברדיו כי הבקר מעביר אותם לערוץ תקיפה.
בטייסת התברר כי הם קבלו הוראה לתקוף את שדה דמשק בצליפה, וכל זה ללא הכנה, ללא נווט נמוך תוך הקטנת סיכוני חשיפה, כך נפגעו שניהם על ידי ההגנה האוירית הצפופה של שדה זה.”
להערכתי, אם היה חשוב כל כך לבצע תקיפה שכזאת, חייבים היו לתכנן אותה ולהוציא גיחה מתאימה, ולא לשלוח מטוסים מתוך פטרול, כשאינם מוכנים ביסודיות לתקיפה. ככל שאני יודע, היתה זו יוזמה של הבקרה הצפונית, אך מי שאישר אותה טעה וסיכן זוג מטוסים וטייסיהם ללא צורך.”.
