על פי ראיונות עם בעלי מקצוע ביחידת האחזקה האוירית (יא”א 22).
מטוס F-15 מספר 689 שכונה בחיל האויר “בומרנג”,נקלט בחיל-האוויר בסוף שנות ה-70 והשתתף בכל פעילויות הבט”ש ואף רשם לזכותו הפלת מטוס אויב כשטייסו סא”ל איתן בן אליהו (לימים מפקד חיל האויר) הפיל מטוס מיג סורי ב-27 ביוני 79 מעל צידון. ברביעי באוגוסט 1998 עבר המטוס תאונה קשה, טייסו זיהה תקלה במנוע שמאל מיד לאחר ההמראה וניסה לנחות בהמשך המסלול. בגלל המהירות הגבוהה ניתק וו העצירה מן המטוס שהמשיך ונכנס לרשת העצירה ומשם לשדה שבצד המסלול. מנועי המטוס נהרסו, הכנף הימנית ומייצב הגובה הימני נתלשו. חופת המטוס התעוותה ויצאה ממקומה, המטוס התהפך על צידו. המערכות הפנימיות של המטוס נפגעו ויצאו מכלל שימוש. איש לא האמין שיטוס שוב. מטוס קרב בשווי חמישים מיליון דולר יצא משימוש. (עוד על התאונה במאמר מאת אבינעם מיסניקוב באתר זה)

“כשהגעתי למקום מיד אחרי התאונה והסתכלתי על המטוס, ראיתי איך הוא הולך ישר למגרש הגרוטאות”, אמר קצין בכיר ביא”א 22 שליווה, כמו רבים ביחידה, את התהליך הארוך שעבר המטוס מאז התאונה, “לא היה ברור לנו על ההתחלה שהמטוס הזה ישופץ”, הוא מציין. “לא יכולנו לקבוע מיד אם פרויקט כזה הוא לא שאפתני מדי בשבילנו, והאם העלות תצדיק את ההשקעה. צוות של תחום הנדסה הגיע למקום וביצע הערכת נזקים ראשונית שמטרתה לקבוע היתכנות ראשונית לשיקום של המטוס ואפשרויות הובלתו מהמקום. המטוס חולץ ממקום התאונה והובא ליא”א 22.

בשלב זה נערך לו סקר נזקים מקיף שמטרתו לקבוע את היקף הנזקים שנגרמו, את ההתכנות הטכנית לתיקון הנזקים והמשמעויות לתיקון. סקר הנזקים המקיף איבחן שורה של פגיעות מבניות ומכניות ברכיבים עיקריים של המטוס באזורי המבנה הראשי והמשני של שהמטוס. החלק המשמעותי בפרויקט התבצע בבתי המלאכה ביא”א 22 בין השנים 1999-2001.
בתהליך השיקום המורכב של המטוס בוצעו בפעם הראשונה השתלות של מקטע כונס ממטוס בז 122 תוך התאמת לרכיבי המבנה של בז 689. ההשתלה הוצדקה אנליטית ע”י תחום הנדסה, יוצרה ע”י תחום יצור והורכבה ע”י מבנאי תחום מטוסים. בבית כן נסע ימין בוצעה השתלה של גדם לחציץ המרכזי. החציץ המקורי נחתך, תחום יצור ייצר את הגדם ואת רכיבי החיזוקים ותחום מטוסים ביצע את הרכבת הגדם על המטוס. בגוף האחורי בוצעה הרכבה של מייצב הכיוון ע”י התאמת קדחים ובצוע חיזוקים נדרשים. כן בוצעו מספר רב של תיקוני מבנה מורכבים בחלקים שונים של המטוס. מבחינה מבנית, הוחלפו מספר רב מאד של רכיבים שהבולטים ביניהם היו הכנפיים, מייצב הכיוון, חופת תא הטייס ומגן הרוח. מבחינה מכנית, בוצעו החלפות של כל כני הנסע, תא המיזוג הורכב מחדש, הורכבה מערכת דלק חדשה, כל הכבלים היוצאים מתא הטייס לכיוון גוף המטוס הורכבו בחדשים.
במקביל לעבודת שיקום המטוס, בוצעה הסבתו ל”בז משופר”. בוצעו הרצות מנוע, בדיקות וריצות על המסלול, וטיסות מבחן. עם סיומן, נצבע המטוס מחדש והועבר לטייסת. הפרוייקט היווה פרוייקט “דגל” ביחידה באותה התקופה. ייחודיותו בשיקום הנרחב, המעורבות של מספר רב של תחומים במקביל, היצירתיות והעיסוק בתחומים חדשים היוו גורם מפתח למוטיבציה הגבוהה שהביאה לסיום המוצלח של הפרויקט שלווה מערכתית ע”י מחלקת מטוסים מתחילת הפרויקט ועד החזרת המטוס לטייסת. במהלך הפרויקט התקיימו דיונים מקצועיים וביקורי עבודה. המטה טיפל בכל ההיבטים הלוגיסטיים וחליפת השינויים שנדרשו לבצוע.

החזרת מטוס בז שהתרסק בבסיס תל נוף, שוקם והושבח ביא”א 22 שנמצאת בבסיס תל נוף, היוותה גורם ערכי ומשמעותי שהעצים את הקשר בין הדרג המבצעי לדרג ד’. המטוס חזר לשירות מבצעי בטייסת ביוני 2001.

במהלך 2001 הומלץ הפרויקט ע”י ראש להק ציוד וראש מחלקת מטוסים כמועמד לפרס מפקד חיל האויר. עשר שנים לאחר מכן, בשנת 2011, חזר המטוס ליחידה לבצוע ביקורת דרג ד’. במהלך שהיית המטוס ביחידה בוצעה בחינה לאזורי ההשתלות והתיקונים. בכל אזורי הפרויקט לא נמצאו ממצאים או כישלונות.