בתאריך 2 בינואר 73 יצא מטוס שחק צילום מטייסת 101 בחצור לגיחת צילום בסוריה בליווי מטוס קורנס של טייסת 201. כינוי המבנה היה “ברקת” בנוסף, הוקצתה רביעית מטוסי קורנס של טייסת 107 בהובלת מפקד הטייסת יפתח ספקטור, לפיטרול בגובה נמוך מעל לים מול חוף צפון לבנון, להגנת הצלם ומלווהו בנקודת היציאה .מבנה זה כונה בשם הקוד “גזר”.
איוש מבנה “גזר” כלל, כאמור את מפקד הטייסת ספקטור ונווטו רועי מנוף, הראל גילוץ ונווטו יוסי יערי, את שמואל גורדון ונווטו יוני אראל וכן את אורי שחר ונווטו מיכה אורן. ספקטור מאוד רצה שהרמשל”ט (ראש מרכז השליטה,בד”כ מפקד חיל האויר או סגנו באירועים כאלה) לא יהסס לקחת את המבנה למפגש של קרב אויר ולכן דאג לנבחרת חזקה שכללה את מפקד הטייסת ואת שני סגניו.
כשמבנה ברקת החל לחזור לכיוון שטח ישראל, הגיעה לאיזור רביעית מטוסי מיג 21 שנשלחה לירטו. הבקרה הפנתה לכיוון את מבנה “גזר”, וכשראה הבקר יאיר כפרי מיחידת הבקרה הצפונית לפי הווקטורים שהסורים עומדים ליירט את מבנה “ברקת” ניתן האישור להיכנס לקרב, ומבנה “גזר” נכנס לקרב עם המבנה הסורי . ביירוט, ספקטור/מנוף שיגרו טיל לביד מונחה מכ”ם אך לא היתה פגיעה. עיקר הקרב היה פניות במהירויות גבוהות תוך כדי כך שהגובה הולך ויורד, ובשלב זה נאלצו גילוץ/יערי לנתק מגע ולעזוב את הקרב בגלל מחסור בדלק שנבע מתקלת העברת דלק ממיכל נתיק שקרתה עוד לפני הקרב.
בהנחיה של הרמשל”ט לנתק מגע, ספקטור/מנוף מנתקים, אך רביעיית מיגים נוספת שהגיעה לקרב, ביתרון של התקפת רבע, מאלצת את הנותרים לשבור, לאחר שקיבלו הנחיה מדוייקת מהבקר כפרי לעשות זאת. לאחר השבירה הצוות גורדון /אראל בקורנס 115 רדפו אחרי מיג סורי. הם הגיעו לגזרה האחורית שלו, ואז ראה אותם טייס המיג ושבר בפראות מטה והקורנס מאחוריו. הסורי המבוהל החל בתמרונים חריפים של הפיכות הטייה תוך הסתכלות לאחור. גורדון הגיע לטווח שיגור טיל דקר, המתין שהסורי יהפוך שוב הטייה, לחץ על ה”פיקל” אך הטיל לא יצא. הוא ניסה עוד פעם ופעמיים אך הטיל לא שוגר.
המיג ירד וטס בגובה העצים שעל רכס הר הלבנון, וגורדון מאחוריו. כשגורדון ניסה שוב לשגר את הטיל, פגע המיג בקרקע והתפוצץ. יערי, שבדרך דרומה המשיך להסתכל לכיוון הקרב, דיווח לגילוץ שהוא רואה שתי פטריות שחורות נפרדות, בהפרש של כ 15 ק”מ זו מזו, ובעת שהמבנה דיווח תוצאות לאחר ניתוק המגע, גילוץ העביר את הדיווח על שתי הפיטריות השחורות.
(באדיבות יוסי יערי)
בתחקיר התברר שבקורנס 115, שהיה מבלוק 43 והיה חדש בטייסת, שיגור הטיל נעשה מההדק ולא מכפתור שיגור הטילים (ה”פיקל”). מצלמת הירי, שהופעלה בכל ניסיון שיגור טיל, אימתה את הדיווחים. דיווח על המיג הנוסף שנפל, הגיע מדובר צבא לבנון. לדבריו טייס אחד צנח בשלום והשני נפצע קשה ומת מפצעיו.
מספר מיכה אורן שהיה נווטו של אורי שחר בקרב ההוא:
| הקרב התפצל ל 2 זוגות, בזוג של גורדון/אראל ושחר/אורן נערך קרב אמיתי שבמהלכו “ישב” גורדון על מיג זמן ארוך בגובה נמוך מאד ונסה להפילו בטיל אך שגה במפסקים . באותו שלב ישבנו (שחר/אורן) על גורדון, “שומרים” עליו ומנקים אותו כ700 מטר מאחור, מצד ימין וגבוהים יותר, אז זהיתי מיג 21 היורד עלינו מלמעלה מצד ימין, התרעתי לשחר, והחלטנו לא לדווח לגורדון (כדי לא להטריד אותו בנסיונותיו להפיל). המשכנו לעקוב אחרי המיג, המיג ירד חריף מאד ובמהירות גבוהה מאד, וכשהגיע לטווח המתאים ולזווית המתאימה, הוריתי לשחר לשבור ימינה ולמעלה וכך עשינו, המיג “עף” מאחורינו למטה ושמאלה, הפכנו חזרה שמאלה ולא ראינו אותו יותר, באותו שלב ראינו מצנח בגובה נמוך, משמאלנו, ושחר דיווח על כך. אין כל ספק כי הפטריה הנוספת היתה המיג “שלנו” שלא הצליח לצאת מהכניסה עלינו והשבירה שלנו, וכנראה שהטייס הסורי הבין שלא יצא מהמצב והפליט עצמו, יתכן וההפלטה היתה בגבה נמוך ועל כן הוא נפצע. אין גם כל ספק שהיו 2 פטריות וגם התקשורת הגלויה והמוצפנת דיווחה על 2 נפילות. |
 |  |
| מהלך הקרב כפי שתומלל מסרטי ההקלטה בתחנת הבקרה (באדיבות יוסי יערי) | פריים ממצלמת הכוונת של קורנס 115 המראה את המיג הנרדף (באדיבות יוסי יערי) |
תודתנו ליוסי יערי ולמיכה אורן על עזרתם בהכנת המאמר
