בשעות הצהרים של יום ה’,13.9.73 , נערך מבצע “דון ז’ואן 9” ובו נכנסו לשטח סוריה שתי רביעיות של מטוסי קורנס לצילום ולחיפוי ,אחת מטייסת 69 והשניה מטייסת 119,כדי לצלם שדות תעופה ואת עיר הנמל לטאקייה.חיל האויר שלח צפונה רביעית מטוסי קורנס של טייסת 107 ,שאותה הוביל מפקד הטייסת יפתח ספקטור עם נווטו מיכה אורן, וזו פיטרלה במחצית הדרך לגבול ישראל-לבנון,רביעית מטוסי שחק מטייסת 117 פיטרלה מעל לים, מול קו החוף באיזור שבו עמדו מטוסי הצילום לצאת אל הים,בגובה נמוך, מתחת לכיסוי המכ”מ הסורי. רביעיה נוספת מטייסת 101, שאותה הוביל ישראל בהרב ביצעה פיטרול מעל לים,מול ראש הנקרה.
מטוסי המיג 21 הסוריים הוזנקו,כצפוי,ליירט את הקורנסים היוצאים.המבנה של טייסת הסילון הראשונה והמבנה של טייסת אבירי הזנב הכתום הופנו ע”י הבקרה למפגש,ובעקבותיהם הרביעיה של טייסת הקרב הראשונה.
את תיאור הקרב מזוית מבטו של תא”ל (מיל’) ישראל בהרב,שהוביל את הרביעיה של טייסת הקרב הראשונה אפשר לקרוא כאן. נתרכז בשני מטוסי המיג שהפיל יפתח ספקטור:
הקרב התפצל לשניים: זוג אחד של מטוסי הקורנס שאותו הוביל שלמה אגוזי פנה לעומק הים,והזוג השני,שאותו הוביל ספקטור בקורנס 184 נשאר באיזור החוף.לאיזור הגיעה שמיניית מיג 21 ולאחריה עוד שמיניה.ספקטור תימרן את מטוסו אל מאחורי מיג,ושיגר טיל דקר מטווח 800 מטר.המיג נפגע ונכנס לסיחרור כשהוא מאבד גובה.מספר 2 של ספקטור,מאיר מוסט, ליווה את המיג כשהוא מחכה להזדמנות להפיל את המיג במידה וזה לא יפול.המיג התרסק לסוף.
ספקטור/אורן נשארו לבדם.הם המשיכו בקרב והפילו מיג נוסף ,ולאחר מכן התישב על זנבם מיג.הם העיפו אותו קדימה והמיג נכנס לתוך עננים ונעלם.הם הגיעו לרמת דוד ונחתו על טיפות הדלק האחרונות.אלו היו ההפלה העשירית והאחת עשר של ספקטור,ושתי הפלות נוספות לזכות טייסת 107.הפלה שלישית של הטייסת היתה של שלמה אגוזי שהפיל בקרב זה מיג נוסף בתותח בקורנס 175,אך על כך במאמר נוסף.
