רס”ן עודד מרום,מפקד טייסת 101,יצא במטוס שחק 81 יחד עם בן זוגו סרן גיורא יואלי בשעות אחה”צ המוקדמות של יום שלישי, י”ט בכסליו תשכ”ט, 10 בדצמבר 68, לפיטרול בדרום סיני כדי ליירט מטוסי מיג של ח”א המצרי שצילמו ותקפו את כוחות צה”ל.
סיפר מרום:
פטרלנו באופן שגרתי דרומה למיצרי טיראן. היתה זו שעת אחר הצהריים מוקדמת. הכל היה שקט. טסנו בגובה 25,000 רגל,כשלא נשאר אלא להתפעל מן הנוף שאיננו רגילים אליו. הרים שחורים ומאיימים, הנישאים לגובה 9,000 רגל ומחביאים ביניהם את מנזר סנטה קתרינה, מישורי חול אינסופיים הגובלים בהרים ומגיעים עד הים, וים גדול ומפורץ מאד. מפרץ אילץ המגיע עד אילת, מפרץ סואץ המגיע צפונה עד תעלת סואץ, ומדרום ענף ים סוף המשתרע עד האופק והלאה, דרומה עד באב אל מנדב. את הדממה הפריע קולו של הבקר ברדיו, המדווח על זוג מטוסי אוייב שהתגלה בנסיקה ובכיוון אלינו.כל המחשבות הרגועות וההתרשמויות מכחול המים ויפי הנוף, נעלמו בתוך שניה. את מקומן תפשה התכונה לקרב. כל שרשרת הפעולות שגה למדנו באימונים ואשר חזרנו עליה בתרגולת חוזרת פעמים אין ספור, התבצעה בן רגע. שאלתי את מספק שניים לכמות הדלק שלו. הוא ענה בשלווה. הוריתי לו על השלכת המיכלים הנתיקים ושאר הפעולות בתא הטייס,כולל הפעלת מפסקי התותחים ומערכת הירי. לפי הוראת הבקר פנינו דרומה והנמכנו תלולות לכיוון מטוסי האוייב. דווחי הבקר המשיכו להזין אותנו במידע אודות זוג המטוסים, גובה הטיסה שלהם, הכיוון בו הם טסים ומהירותם. הטווח הצטמצם במהירות רבה,מפני שבשעת הצלילה הגענו למהירות 1.2 מאך. בהיותנו בגובה 7,000 רגל בערך, גיליתי מולנו זוג מטוסי מיג 17. המיגים טסו בכיוון אלינו, וכשראו אותנו החלו לפנות לכיוון החוף המצרי, כשהם מפעילים מבער אחורי ומגבירים את המהירות. בתמרון חריף אחד, הגעתי אל מאחורי המיג האחורי שביניהם, כשהוא מתאמץ להתחמק על ידי פניות חריפות לצדדים. אולי גם היה מצליח בכך, אלמלא עשה טעות אחת בתפעול המטוס שלו, שאפשרה לי לסגור את מעט זוית הצידוד שהפריעה לי לכוון את התותחים לעברו. מכאן שוב לא נדרש ממני אלא לכוון נכון ובמהירות, מאחר והמיגים נסו אל עבר החוף המצרי, ועלינו נאסר להתקרב לשם. צרור קצר כשמרכז הכוונת שלי על תא הטייס של המיג גרם לתוצאה מיידית-ענן עשן וחלקי מתכת עפו לאחור, כשאני שובר ימינה כדי להתחמק מהם. המיג התחיל בפניה קלה תוך הנמכה שמאלה. הוא פגע במים בחבטה עצומה, ונבלע מיד בתוך נד מים לבן. המיג השני המשיך במנוסה לעבר החוף,כשמספר שניים שלי רודף אחריו תוך כדי ירי, ופוגע בו במיכלי הכנף. ענן דלק לבן נראה יוצא ממנו, אך הוא נחת בבסיסו. הצטרפנו למבנה וטסנו הביתה. |