מטוסי הסמב”ד (הכינוי בחיל האויר למטוס הסופר מיסטר B.2 תוצרת דאסו,שהוא תרגום לעברית תוך כדי קיצור של כינויו של המטוס בצרפתית Super Mystere B Deux) היו בחיל האויר מטוסי הקרב-ירוט של הקו הראשון מהגיעם ארצה בשנת 1957 ועד שהגיעו ארצה מטוסי השחק בשנת 1962 והפיכתם למבצעיים.מטוסי הסמב”ד נקלטו והופעלו ע”י טייסת 105 שנפתחה מחדש בחצור לצורך קליטתם כשנתיים לאחר שנסגרה עם הוצאת מטוסי הספיטפייר שלה משירות פעיל.
במבצע סיני ובמבצע מוסקיטר שבא מיד אחריו ספג חיל האויר המצרי מכה קשה. עשרות ממטוסיו הושמדו בבסיסיהם ובקרבות אויר ע”י חילות האויר של ישראל, בריטניה וצרפת (ראה את המאמר על מבצע מוסקיטר במדור מבצעים באתר). חיל האויר המצרי התאושש במהירות בעזרת משלוחים גדולים של נשק ומטוסים שקיבל מצ’כוסלובקיה ומבריה”מ, ומטוסיו החלו לחדור את המרחב האוירי הישראלי באופן שגרתי באיזור הנגב בטיסות צילום, התגרות, וכנסיונות יירוט של מטוסינו המפטרלים ליד הגבול. כתוצאה מכך היה חיל האויר חייב להחזיק מטוסים בכוננות ירוט באופן מתמיד, והטייסת שביצעה זאת היתה טייסת הקרב מספר אחת באותן שנים, הלא היא טייסת העקרב.
לאחר כמה יירוטים שבוצעו בתחילת שנות ה-60 ובהם לא הצליחו טייסי הסמב”ד להפיל מטוסים מצריים, בדק חיל האויר ושינה את שיטת האיפוס של תותחי המטוס, צייד את תותחי ה-30 מ”מ של המטוס בפגזים תוצרת התעשיה הצבאית בעלי מרעומים לפיצוץ מידי ללא השהיה, וביצע שינוי במכ”מ הסופר טלמטר של המטוס שאיפשר את הפסקת שידוריו ולחדשם ללא המתנה למערכת להתחמם, ובכך לאפשר למטוס להגיע מאחורי מטוסי אוייב המצוידים במכ”מ התראה אחורי מבלי שיתגלה.
ביום שישי, י”ב באייר התשכ”א, 28 באפריל 1961 התגלה על מסכי המכ”מ ביחידת הבקרה בחפץ חיים נתיב טיסה לא מזוהה בסיני עם כיוון כלפי גבול ישראל. סגן אילן רון וסג”מ צור בן ברק ז”ל הוזנקו לפיטרול אך לא יצרו מגע עם מטוסי אוייב. מאוחר יותר הזניקו המצרים זוג מטוסי מיג 17 ליירוט זוג הסמבד”ים.זוג המיגים התקרב אל הסמבד”ים באיזור ניצנה עד למרחק 3 ק”מ ללא תגובה של הבקר. המוביל המצרי החליט לעזוב, משך לגובה וצפונה, אך מספר 2 שלו נכנס לקרב, ניסה לסגור על זוג הסמבד”ים שהחלו בסדרה של שבירות חריפות והמיג מאחוריהם, מצמצם את הטווח. באחת מהשבירות שביצע טייס המיג הוא איבד את השליטה על המטוס ונכנס לסיחרור. הוא נטש באיזור אל עריש והמטוס התרסק.
היות והמטוס נפל ללא ירי של מטוסינו, נזקפה ההפלה לזכות טייסת 105, ויותר מאוחר לזכות צור בן ברק.
