פרטי המטוס:
דגם: S.O.4050 ווטור IIA
יצרן: סוד אויאסיון, צרפת.
מספר יצרן: 10
טיסה ראשונה: 24.1.57

תולדות המטוס
מטוס ווטור זה , שצוייד במנועי סנקמה אטאר 101D-3 נכנס לשירות חיל האויר הצרפתי ב-2 באפריל 1957 עם מספר זנב 07 בטייסת “Loire” שבכנף 30 ושימש לאימון טייסים. ביולי 1963 הועבר למרכז הניסויים CIB והוסב לניסויי תדלוק באויר כמטוס ” מתודלק. בין הייתר הוטס בניסויים עם ווטור מתדלק 08 ועם מיכלית תדלוק KC-135 של ח”א הצרפתי.
בשנת 1965 הועבר לכנף 92 כמטוס אימון לתדלוק אוירי סיים את שירותו בשנת 1966 והועבר לבסיס שאטודון, שם הוכנס לאחסנה. עד אז צבר 1421 שעות טיסה.
משלחת חיל האויר הגיע לשאטודון לבדוק את המטוס. המשלחת כללה את הטייס סא”ל דני שפירא,רס”ן א. סימון, סרן בהיר, סגן ברוך וסגן נתן סגל. הצוות , בעזרת אנשי ח”א הצרפתי החזיר את המטוס לכושר טיסה. שפירא ביצע שתי טיסות ניסוי ולאחריהן המריא ב-21 בדצמבר 1967 לטיסה ארצה.
שפירא מספר בספרו “לבד בשחקים” כי “בעיצומן של ההכנות הופיע פתאום מפקד הבסיס וקרא לי בבהילות הצידה.הוא הראה לי מברק שהיה נתון עדיין במעטפה חתומה, ואשר הגיעה אליו אך דקות לפני כן. “שמע מסייה שפירא” הוא אמר.”הגיע אלי מברק, אני יודע מה כתוב בו,אבל אם אתה מבטיח ומתחייב לצאת מכאן עד השעה שתים עשרה בצהרים, לא אפתח אותו ואעלים ממנו עין”. נראה כי חרב האמברגו הונפה גם על המטוס הזה, למרות שהיה למעשה “שכיב מרע”.מפקד הבסיס, שגילה אהדה כנה כלפינו, החליט לנסות לאפשר לנו להוציא אותו מן השדה בשם הידידות בינינו..”
שפירא המריא בזמן,טס דרך ברינדיזי שם נחת לתדלוק, ולבסוף נחת בשדה התעופה בלוד.
המטוס שופץ בתעשיה האוירית , נכנס לשירות בטייסת 110 ברמת דוד בתחילת שנת 1968 והשתתף בפעילות המבצעית של הטייסת במלחמת ההתשה. המטוס יצא משירות עם סגירת הטייסת והועבר בטיסה לבסיס ח”א ברפידים שם שימש כמטוס דמה . כשפינה צה”ל את חצי האי סיני פוצצו מטוסי הווטור.
בספר וידי אדם תחת כנפיהם עמ’ 113 מובא סיפור אחר על הבאת מטוס זה, מה נכון בין 2 הסיפורים?