
תאור השתלשלות התאונה מיום א’ 7/10/73 לפנה”צ במלחמת יום הכיפורים בבסיס חצור
ביום השני למלחמת יוה”כ, 7 לאוקטובר 1973, בשעות שלפנה”צ המריא מבסיס חצור על מסלול 29, מבנה זוג, אות קריאה “סקי” של טייסת העקרב – טייסת 105, לתקיפת כוחות שריון סוריים ברמה”ג.
מוביל המבנה שלמה רוזן ומספר 2 – אבירם כהן.
המטוסים היו מאוד כבדים ועמוסים בדלק ובפצצות. במהלך ריצת ההמראה של מטוס סער (סמב”ד משופר) 18 ע”י אבירם כהן, במהירות 165 קשר אירעה נפילת דחף פתאומית במנוע והמהירות החלה לרדת.
כיון שמהירות הניתוק המתוכננת היתה 175 קשר, ולמטוס זה (כמו לחלק נוסף של מטוסי הטייסת) לא היה כסא מפלט “00” ומגבלות נטישה בטוחה מכסא זה היו מינימום גובה – 800 רגל ומהירות מינימלית של 250 קשר, החליט אבירם הטייס להפסיק את ההמראה, סגר את המנוע, שידר למגדל את מצבו והמגדל הרים את רשת העצירה בסוף המסלול.
תוך כדי ניסיונות העצירה והכוונון של המטוס, ארע תקר בגלגל ימין והמטוס החל להיסחף הצידה ימינה, במאמצים רבים הצליח אבירם לכוונו אל מרכז הרשת, כאשר הוא נכנס במהירות גבוהה לתוך רשת העצירה ומעט בזוית שמאלה – ולשמחתו בדיעבד, לתוך כוון הרוח, כיוון שהמטוס עלה מיד באש עקב שבירת גלגל אף, הבלמים הלוהטים, והחיכוך עם המשטח ב”אוברן”.
בתחילה, המטוס בער באמצעיתו ואחורה לכוון הזנב, כאשר אבירם חושש מכך שהמטוס יתפוצץ על פצצותיו והדלק אשר בתוכו, תוך כדי שהוא מבין שיוכל לצאת מהקוקפיט רק לאחר שרשת העצירה, העוטפת את המטוס ויושבת על חופת הקוקפיט – תישרף.
אבירם ניתק עצמו מחגורות הכסא ולאחר שפתח פתיחה ראשונית את החופה החל להלום בכוחות נואשים בכתפיו בחופה כדי שתתגבר על לחץ רשת העצירה ההולכת ונמסה מהאש והחום ותיפתח לגמרי, על מנת שיוכל להיחלץ מהקוקפיט.
ואכן לאחר שהצליח לפתוח את החופה, קפץ החוצה ימינה, אל תוך הרוח ונפל על ידיו וברכיו בתוך שלולית דלק של המטוס שנשפך מהמיכלים הנתיקים אשר ניזוקו בעצירה החדה בתוך הרשת.
כמו שאבירם התרומם על מנת לרוץ ולהתרחק ממקום הארוע, הגיע פתאום משב רוח אחורי חזק והדליק אותו כלפיד בוער, אבירם החל לרוץ קדימה לתוך הרוח והרחק מהמטוס הבוער, לכוון מספר לוחמי נ”מ אשר ישבו בכליהם וחששו להתקרב ומיד עם חציית קו הירי של המטוס התותחים החלו לירות מספר פגזים לאותו כוון.
לשמחתו של אבירם, המצנח היה עדיין מחובר לגבו והוא נפרש מאחוריו ובער, אך בכך, ניצל גבו ולא נשרף.
צוות החילוץ אשר הגיע בהמשך ומאוד באיחור כיבה את מה שנשאר מהמטוס הבוער שבעצם נשרף כליל.
הסיבה שלא הגיעה כבאית בזמן היא שצוותי החילוץ היו עסוקים במקרה (דומה במקצת) שקרה במסלול השני (מסלול 23) לטייס ישראל בהרב עם מטוס נשר כ- 20 דקות לפני מקרה זה.
בינתיים נחלצו לעזרתו של אבירם מספר אנשי נ”מ ועזרו לו בכיבוי בגדיו הבוערים.
לאחר מספר דקות, הגיע רכב אמבולנס עם מפקד הבסיס – אל”מ עמוס לפידות (בהמשך מפקד חיל האויר) אשר התלווה לפינויו, בתחילה למרפאה בבסיס ומיד לאחר מכן לאור כוויותיו הקשות – אבירם פונה במסוק לבית החולים תל השומר.
בינתיים, המוביל של המבנה, שלמה רוזן, המתין בסמוך לאשדוד מעל המים למס’ 2 חלופי. ואכן הזניקו את דורון סמדר ז”ל (מקיבוץ מעגן מיכאל ומאותו קורס של אבירם – קורס 63) אשר המתין בעמדת ההמראה כמטוס “ספר” לתקיפה.
במהלך טיסתם לתקיפת כוחות שריון סוריים מעל רמה”ג, מטוסו של דורון נפגע אנושות מטיל קרקע אויר ודורון סמדר נהרג.
אבירם אושפז וטופל בבית החולים במשך שלושה חודשים, הוא סבל מכאבים קשים, פעמיים עמד בסכנת חיים מזיהומים, עבר תריסר ניתוחים בהרדמה מלאה בכוונה לטפל ב- 33% של הכוויות הקשות (דרגה שניה שלישית) אשר בגופו – בעיקר ברגליו.
עם כוח רצון חזק, אבירם חזר לטיסה קרבית תוך 7 חודשים מיום הפציעה ולימים פיקד על 2 טייסות קרב והשתחרר בדרגת אל”מ מחיל האויר.