פרטי המטוס:
דגם: F-4E-62-MC פנטום II
טיפוס: מטוס קרב
יצרן: מקדוננל דגלס-ארה"ב
מספר יצרן: 4888
מס' חא"א: 74-1029
תיאור האירוע:
ביום ב', ב' באלול תשמ"ח, 15 באוגוסט 1988, המריא מחצרים מבנה של מטוסי קורנס של טייסת 107 לגיחת אימון בדרום הארץ. את המבנה הובילו דני לידאי עם נווטו יוחנן לוקר, ומס' 3 היה רס"ן עופר ספרא, סמ"ט א' של הטייסת ועמו הנווט אדר אייזנקוט.
בעת הגיחה נדלקה מנורת אזהרת חום מנוע ימין על פנל ה – MASTER CAUTION שעל לוח המכשירים, וגם היה חיווי אש בחלקו האחורי של המטוס. ספרא ביצע פעולות חירום שכללו כיבוי המנוע הבוער והשלכת מטענים חיצוניים, ואז נורת חום המנוע כבתה. הוא הפנה את מטוסו לנחיתת חירום בבסיס רמון כשהוא טס בגובה נמוך ובמהירות איטית.
בדרך לרמון נדלקו מנורות אזהרה חום ואש של מנוע שמאל. ספרא כיבה את המנוע השמאלי והניע את המנוע הימני. שוב נדלקה מנורת אש מנוע ימין, הלחץ ההידראולי נפל במערכות ההיגוי של המטוס וחלקים החלו מתפרקים מהגה הגובה. ספרא איבד את השליטה בהגה הגובה והמטוס הבוער הרים את האף והיה קרוב מאד להזדקרות.
ספרא החליט לנטוש את המטוס ומשך בידית ההפלטה. נווטו הופלט ראשון ולאחר זמן קצר ביותר הופלט גם ספרא. בעת הצניחה התקרבו המצנחים זה לזה בצורה מסוכנת אך הטייס והנווט השתלטו עליהם ונחתו בשלום על הקרקע המדברית.
מסוק שהוזנק למקום החזירם לבסיסם.
כך נכתב על התאונה בביטאון חיל האויר: (גיליון 155)
למרות הבדיקות הקפדניות שנוהג ספרא לערוך בכל מטוס לפני כל טיסה ולמרות זהירותו הרבה לא תמיד ניתן למנוע תאונה. באחת מטיסות האימונים בהן טס כסגן מפקד טייסת "אבירי הזנב הכתום", פרצה אש במנוע. הוא עשה ניסיון לנחות בבסיס חיל-האוויר ברמון, אך האש הגיעה למערכות ההידראוליות של המטוס, השולטות על מערכות ההיגוי וגרמה לאובדן שליטה. בשלב זה לא הייתה ברירה אלא לנטוש. "טסנו עם מנוע אחד מפני שכיביתי את אחד המנועים בגלל האש. המטוס בקושי סחב, היינו בגובה נמוך יחסית ובמהירות נמוכה יחסית. אחרי חמש דקות של טיסה במטוס בוער בהן הנווט מתאר לי איך חלקים מתפרקים מהגה הגובה כתוצאה מהאש, הרים המטוס את חרטומו בפתאומיות, ללא יכולת שליטה במצב. במצב כזה כל שניה הייתה קריטית. משכתי את ידית ההפלטה.
"במטוס הקורנס הנווט יוצא ראשון ורק אחרי כשנייה וחצי נפלט הטייס. אני זוכר את עצמי שומע את הנווט יוצא ואני מחכה ומחכה ושום דבר לא קורה. התחילו לצוץ לי בראש שאלות – האם זה יעבוד או לא יעבוד? האם אצליח לצאת מזה? השנייה וחצי הזאת עד שיצאתי נראתה בעיני כמו נצח".
בעת ההפלטה, נזרק ספרא בעוצמה לאוויר. כאשר גם למצנח לקח מספר שניות להיפתח. אך גם במצב זה עדיין לא יצאו השניים מכלל סכנה. בעודם מרחפים בין שמיים לארץ, החלו שני המצנחים להתקרב ונוצרה סכנה שכאשר המצנחים יהיו אחד מעל השני זרימת האוויר למצנח העליון תוסתר על-ידי המצנח התחתון וכתוצאה מכך הוא ייסגר. "היות והיינו מספיק קרובים והיה שקט מסביב, דיברתי עם הנווט באוויר", מספר ספרא. "תיאמנו בינינו את כיווני הגלישה והתרחקנו אחד מהשני. בנטישה אי אפשר לדעת לאן הדברים יתפתחו. הנטישה לא תמיד מצליחה. תא הטייס הוא הסביבה הביתית שלך, אתה מכיר שם כל פרט, כל מפסק, אתה יודע איך להתמודד עם כל דבר ואז פתאום אתה חייב לעזוב לסביבה לא מוכרת, לאירוע שלא חווית אף פעם ואין לך מושג איך הוא ייגמר, זה לא פשוט". בסופו של דבר, את חוויית הנטישה חווה ספרא דווקא בטיסת אימון שגרתית של הטייסת ולא כטייס ניסוי.
תודתנו לסא"ל (מיל') יוסי יערי על העזרה בפרטים
את המבנה הוביל רס"ן דני לידאי. ספרא שהיה אז סמ"ט א' בטייסת, טס כמספר ארבע.