שלום חברים
לאחר מלחמה ארוכה והשבתת פעילות בכפיה, חזרנו לסופ”ש ראשון של פעילות עם תנאיי דאייה, כשבהנגר עומדים מוכנים ותקינים 2 הדאונים שחלקם בבעלותי, רק לבחור.
יום שישי
הבוקר מתחיל בהרכבת הדאון הדו מושבי, ה -DG-505. עבודה לא קלה כשאברון פצוע ולא מסוגל ממש לעזור כהרגלו. שעה של עבודה בעזרת אלי ליברטי, עוד שעתיים של מירוק והכנת הכלי לטיסה, ואנו מוכנים לצאת לדרך.
אלי צריך ריענון קצר. אני עולה לטיסה קצרה, אחריה אברון משאיר את הקביים ונכנס לתא האחורי, והזוג ליברטי את אברון בשמים.
השעון מתקתק כל דקה שחולפת. זה קילומטר וחצי, פחות טיסת מרחק. הפיק שלי לאחר השבתה ארוכה מוכן לטיסה, וקבור עמוק בהאנגר, אני מקבל כוחות מחודשים, מתמודד לבד עם הדלתות הקשות לתפעול של ההאנגר, ומוציא את הדאון.רבע מיכל דלק מספיק להמראה קצרה ואולי לחילוץ בטווח של 40 קילומטר מהשדה. זה מספיק לי, אני חושב כשאני מזנק פנימה וממהר להסיע לתחילת מסלול.
עם המנוע, הפיק מפיק ביצועים מרשימים של 700 רגל לדקה בטיפוס. אני ממהר לכבות את המנוע מעל באר שבע בגובה 1500 רגל מעפ”ש. כיבוי והכנסת מנוע ללא טרמיקה, גורם לי להיות נמוך מידי אחרי סיום התהליך. כניסה להקפה עם תחושת החמצה של יום טיסה, לגימה של מים, התרכזות מחודשת, ואני מפעיל מנוע פעם נוספת, מה שגמר את הדלק עד הסוף בגובה 2000 רגל מעפ”ש.
השעה כבר 13:30. מאוחר לטיסת מרחק. החברים מדווחים צפונית לבית קמה. ההתאוששות שלי מלאה, ריכוז מצוין, ואני עושה את מה שאני הכי אוהב לעשות: לסגור על דאונים שנמצאים קדימה. המטרה שלי להגיע לאורי שטס ב- ASW20.
הקצב מסחרר. אני חובר אל אורי באזור בית שמש, 100 קמ”ש ללג הראשון. מהירות מדהימה לפיק 20. אני מושך את הלג צפונה לגבולות ה TMA בן גוריון. חבירה מהירה לאורי שמפספס כ 7.5 קילומטר בצפון, שמסתכמים ביתרון של 15 קילומטר במצטבר (הלוך חזור) באזור תרכומיה אנו צמודים יחד, הדאון של אורי ללא מים, מה שנותן לי יתרון גדול בקצב הטיסה. הדאון שלי כבד יותר בגלל מנוע וכד’ אבל הטיפוס של אורי טוב יותר. אורי טייס טוב והוא מוציא את מלוא היכולת שלו ושל הכלי, כך שאנו צמודים כל הזמן המשך דרומה עד כביש צאלים-רביבים.
נגמרים והטרמיקות נחלשים ואנו משנים כיוון למזרח. היום כבר נגמר ומקו רכס יתיר חוזרים הביתה כצמד עד לנחיתה.
לא טיסת מרחק גדולה, אבל במשך שעתיים וארבעים דקות לעשות מרחק של 230 קילומטר מייצר טיסה מהירה מאוד שנכנסה בליגת OLC SPID כטיסה השלישית בטיבה שלי בליגה. שומר ומגדיל את המיקום הראשון שלי מגבי שמנסה לזנב בי בליגה זו http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/champion.html?st=olc-league&rt=olc&sp=2014&c=IL&sc= .
יום שבת
תנאיי הדאייה הצפויים טובים יותר. יום גדול לפנינו, ואני מכין ומתכנן טיסה שלמעלה מ- 500 קילומטר. הפעם אני מתוכנן לטוס ב DG505 הדו מושבי הפעם עם פרטנר מצוין – יהודה חן.
התוכנית להיות באוויר בשעה 10:00 בבוקר, סיום טיסה מתוכנן ב – 17:30 מה שמאפשר 7:30 שעות טיסה. מהירות ממוצעת ע”פי התחזית שלי והכרותי עם הדאון / יהודה, תהיה לפחות 75 קמ”ש בממוצע, שזה יוצא 562 קילומטר. לחלום מותר, והתוכנית ממש טובה, אבל יש מעבר לחלומות שלא תמיד מתממש גם במציאות. המציאות מכה בנו כשאנו בתוך הדאון העמוס ב – 6 ליטר מי שתיה, 7 סנדוויצ’ים מסוגים שונים, חצי דוכן פירות, מפות מחשבים, מצלמות, וכל מה שניתן לחלום.
המנוע עובד נפלא אך בבד”ח מגלים בעיה קטנה. כיבוי מנוע, יציאה מהתא והזמן מתחיל לנוע כל דקה. כמות הקילומטרים של התוכנית הגדולה שלי קטנה, ולומר לזכותו של יהודה שמכיר בבעיית ההישגיות שלי וחשיבות הליגה בעיני, שמיד עוזר לי להוציא את הפיק מההאנגר, לתדלק אותו ותוך 40 דקות יקרות הדאון מוכן.
בינתיים אחראי ההחזקה של ה- DG505 משחרר את הדאון לטיסה. דקות יקרות להחזיר את הפיק להאנגר. יהודה, שכבר ראה עצמו נוסע הביתה, מקבל אנרגיות חדשות ואנו באיחור של שעה וחצי באוויר.
תנאיי הדאייה הם טובים. אנו יוצאים צפונה קרוב לכביש 1 וחוזרים דרומה, הפעם כדי לנעוץ נקודה למשולש. אני בוחר דרך נתיבות מתוך הנחה שזה ישפר את הניקוד, אך המשמעות היא שבשיא היום אנו מוותרים על גבהי עבודה של 6-7 אלף רגל במזרח למען גבהים של 2-4 אלף במערב. למרות גבהי העבודה הנמוכים, אנו משמרים קצב טיסה טוב.
כמה מילים על יהודה חן השותף שלי בדאון ובן זוגי לטיסה, ובעצם למרות הניסיון האדיר שצבר בשנה שהוא עוסק בדאייה, והשעות הרבות שלו במטוסים דו מנועים, הוא עדיין רוצה להיות ונשאר החניך שלי. כחניך שטס ברמה כל כך גבוהה, יודע וחושב ומדבר לוסקי ב 7 שפות. בעצם האיש חושב ומכוון בדיוק לראש שלי. שיטת העבודה שלנו היא שיהודה מטיס למעלה מ -50 אחוז, חוטף על הראש אם הוא מבצע חצי סיבוב מיותר בטרמיקה, מפסיד סנדוויץ’ טוב אם הוא יורד בקצב הטיסה, וכך, בשיטת המקל והסנדוויץ’ אנו מסונכרנים כצוות. מבחינתי באופן מושלם, בעוד כ- 3 חודשים אנו נהיה יחד בנמיביה ומתוכננים לטוס יחד באחד מהדאונים הטובים בעולם- ארכוס הממונע. הצפי שלי שנחזור עם שיאים חדשים והישגים טובים.
נחזור לטיסת המרחק שלנו. מעל קיבוץ גבולות חובר אלינו טל עוז ארי ב- ASW-20 . הגובה חוזר להיות נורמאלי בדיונות של חלוצה. הכיוון הר חריף. הטיסה חוזרת להיות גבוהה ונעימה יותר, אך להר חריף אנו לא מגיעים. העננים נגמרים טיפה לפני, ותנאיי הדאייה מתחילי להיות חלשים יותר. חוזרים צפונה, אוספים את אייל שמש שנמצא בטווין ומנסה בכל הכוח לשמור קצב אתנו, מה שגורם לו להיות נמוך יותר ויותר. לומר לזכותו של העקשן שמש, שהוא מגיע יחד אתנו עד צפונית לערד. כל הכבוד על רמת הטיסה והקצב.
גם שחר נמצא באוויר ומדבר בשקט ברדיו. בגלל תקלה במכשיר הראשי שלו לא מצליחים לדעת מה הוא עושה. משאלות של הבקרה האווירית. אנו מבינים שהוא בכיוון ניצנה. גבי טבק מדווח 7,000 רגל בבית לחם. אנו בדילמה ומנסים להיכנס לגב ההר. אייל יורד מאתנו בגלל הפרש גובה ואנו מוצאים את עצמנו גם בגובה לא מזהיר. מעל רכס יתיר אנו שומרים בקנאות על ערך גלישה לשדה חירום מצדה. בשלב מסוים לא נראה שאנו נצליח להגיע לגובה עבודה בטוח בגב ההר, ולכן פונים לכיוון מזרח למנחת החרום, כשאנו חולפים בדרך מתחת לענן שנותן את הטרמיקה של היום. בפעם הראשונה וגם האחרונה רואים גובה של 7,000 רגל.
היום עומד להסתיים. גבי חוזר לאזור שלנו ומשם הביתה לתימן, אייל חוזר מהאזור שלנו הביתה וגם טל בכיוון.
בדיקה קצרה עם הבקר ואנו מבינים ששחר נמצא בניצנה. כנראה מתחיל את הדרך חזרה הביתה. קו עננות טוב נראה לכיוון דימונה ירוחם, ונוצרת דילמה האם לחזור חזרה מדרום מערב לדימונה -ירוחם. הגובה הרב שהיה לנו אפשר זאת די בקלות. העננות התחילה להתמעט בדרום והטרמיקות נחלשו,ת אבל בשדה בוקר זו היתה ההזדמנות האחרונה לחזור בטוח בגובה רב לשדה תימן לנחיתה, אבל השלל יהיה 400 קילומטר. בהמשך נראו עננים. השעה כבר 16:30 וזה הזמן לחזור. ההמשך לא מובטח. דילמה דיון קצר כולל סיכויים וסיכונים. המסקנה- 50% סיכויים לסיים את הטיסה בחזרה בבית. הסיכונים- נחיתה בניצנה/שבטה/רביבים, או היחלצות ממונעת.
מתקבלת החלטה לקחת את הסיכון ולהמשיך לניצנה.
שחר כבר בבית. בדיעבד מתברר שהוא היה 40 דקות קודם בקציעות בגובה 7,000 רגל, מה שאיפשר לו חזרה שקטה ובטוחה הביתה. שאריות העננים עדין בקציעות בגובה 7,000 רגל, אבל העננות לא מפותחת וספק אם נצליח להגיע לגובה. אנו ממשיכים להתקדם, בקציעות מתחת לעננים אנו בגובה 3,500 רגל שזה כ-2,000 רגל מעפ”ש- לא גובה מזהיר לטיולי ערב. העננות לא מושכת. אנו בקושי שומרים גובה, יעידו על כך מאות הדורסים שגם הם לא חוצים גובה 3,500 רגל. אנו מתחילים לנסות לחזור הביתה.
החזרה מאפשרת לנו לבצע טיסה שהיא קרובה ל -500 קילומטר. השאלה הגדולה היא האם נצליח. במצבים דומים רבים הייתי בדילמות האלו. ברוב הפעמים ישנן טרמיקות נמוכות בגבהים של 3,000 רגל ופחות ואפשר לחזור הביתה. הפעם זה היה שונה. העננים שהיו בדרך לא משכו והגובה ירד בהתמדה. הגענו צפונית לרביבים, חסרו לנו 600 -700 רגל. רוח האף חזקה מידי, לכן בטיחות הטיסה היא הכול. אנו יודעים על שדה מצוין לנחיתת חוץ ליד רביבים.
חלוקת העבודה בתא מצוינת. האווירה מקצועית ורגועה, החלטה בזמן להפסיק הכול ולהתרכז בשדה לנחיתת חוץ, לנחות עם 20 מטר כנפיים בכלי ששוקל קרוב לטון בשדה עפר, דורש שיקול, תכנון ודיוק.
אנו בעם הרוח לשדה. מבצעים בד”ח מסודר, חלוקת העבודה בנינו היא כזאת שאני מטיס ומתכנן נחיתה ויהודה מתפעל את המנוע. תפעול מנוע באוויר בכלי מורכב וגדול ממצב מקופל קר בתוך הגוף, למצב עומד יציב בחוץ, כשכל מערכות החשמל והדלק עובדות. המנוע מתניע ומצבר לאחר כ 7 שעות שימוש עדין מספק את הסחורה. זה לא דבר מובן מאליו.
צלע בסיס. יהודה מתחיל בתהליך תפעול המנוע, מכריז בכל שלב על מצב המנוע, המפסקים של המנוע מערכות משאבות הדלק מורמים, דלתות המנוע נפתחות תוך 13 שניות שנראות בשלב זה כמו 13 דקות. המנוע בחוץ, ונורית ירוקה מחליפה את האדומה. המנוע נעול בחוץ מוכן להתנעה.
רגע האמת. סטארטר ראשון והמנוע לא מניע. אופייני למנוע שלנו. מערכת התיחול זקוקה לעוד עזרה בהזרמת הדלק. סטארטר שני קצר, אני מתחיל את הפניה לפיינל. המנוע מניע, ויהודה במיומנות רבה לא מתנפל על המצערת, מוסיף סיבובים בהדרגה. המנוע מתעורר לחיים ומספק את מלוא הסחורה. טיפוס יציב וחזק לכיוון שדה תימן.
השלל הוא 423 קילומטר במהירות ממוצעת של 75 קמ”ש.- הטובה של היום, עוד טיסה שהיא הרביעית בטיבה שלי בליגה, והשנייה בטיבה בליגת המהירות.
הפסקת הטיסה בהדלקת מנוע פירושה שהמשולש לא נסגר, ולכן יש הפחתה משמעותית בניקוד. טעם קל של החמצה, אבל אחלה של יום, שיקולים ותכנונים טובים. לקחנו צ’אנס נדיר שלא צלח ובכל זאת היינו שלמים עם קבלת ההחלטה.
לא נשאר הרבה ימי טיסה לליגה. אני רוצה לברך את אייל שמש על הטיסה הטובה והארוכה ביותר שלו. כל הכבוד לשחר, טל, ואבי והב על יום מוצלח וקציר נאה של קילומטרים. http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/flightinfo.html?dsId=4045803
נחיתות רכות.
