טיסת השבת של לוסקי,21.6.14

שלום חברים

אחרי יום השישי הגדול שהיה היום קודם, היו לי מספר תובנות טיפה מאוחרות. הגובה שהגענו אליו היה מבוסס על גובה ע”פ כיול ברומטרי של הבקרה האווירית (QNH) בפועל הגובה היה גבוה כנראה ב 1000 רגל לפחות.

נתעכב על הסוגיה ומשמעותה ע”פ הכללים היבשים: מעל גובה 12,000 רגל יש צורך בחמצן. כמובן שהצורך בחמצן קשור גם לזמן השהיה בגובה, המצב הפיזיולוגי של הטייס ועוד גורמים שונים. מה שבטוח שהגובה הוא מגבלה שעלולה ליצור השפעה על הטייס, לא תמיד ההשפעה היא מיידית. זה עלול לפגוע בריכוז, לגרום לכאבי ראש, בחילות ועוד, זה משתנה ומשפיע באופן שונה מאדם לאדם, לכן זהירות חברים! טיסה גבוהה לזמן ממושך היא כיף אבל צריך חמצן, והעיקר לא להיות גיבורים.

השפעת הטיסה של היום הקודם ליוותה אותי בהרבה שעות של כאבי ראש.

שבת בבוקר. עננות טובה ומפותחת כבר ב 8 בבוקר, בלילה היתה שבירת חמסין. נכנס אלינו גוש לח והשפעת הגוש של היום הקודם ניכרה בבוקר של תנאי דאייה טובים ומוקדמים.
אברון שותפי וחברי הטוב היה הפרטנר לטיסה הפעם.

10:00 בבוקר ואנו באוויר, 3 דקות מנוע של הדאון מביאים אותנו לטרמיקה חזקה ומפתיעה כבר בצלע הצולבת. כיבוי מנוע ויציאה ישר מערבה לכיוון שדרות בגובה 4,500 רגל.
תנאיי הדאייה נמשכים לכל הכיוונים. בשל פעילות צה”ל בשטחי יהודה ושומרון כל האזור מזרחית לכביש 40 וצפונה סגורים, לכן זה הזמן לנסות מסלולי דאייה חדשים.

הכיוון- שדרות, בתצפית נהדרת על עזה. אנו לוקחים לדרום מערב דרך אורים לקיבוץ גבולות, הר קרן, ישר לניצנה, הגובה עולה ל 5,000 רגל. גובה טיפה נמוך למדבר ולחולות חלוצה אבל תנאיי הדאייה טובים, וישנם עננים נהדרים שעובדים טוב. אנו שומרים בקפדנות על ערכי גלישה למנחתים שבדרך: אורים, מנחת בגבולות, מנחת הדיונה הגדולה שנמצא באמצע שום מקום, וכמובן ניצנה.

מניצנה אנו דרך רביבים, שם השמים עם פחות עננים, אבל תנאיי הדאייה הבינתיים נשארים טובים. אנו מקבלים אישור מפתיע לטוס לתל שוקת, משם מאפשרים לנו בניגוד לדאונים האחרים טיסה ישרה לבית קמה. אנו פוגשים שלושה דאונים ליד בית קמה, ממשיכם באותו קו לצפון מערב מה שמוביל אותנו לאזור חדש לגמרי לנו כדואים: אשקלון.

השפעת הים מורגשת יותר, עננים שפחות עובדים, בסיס הענן 3,500 רגל, אנו נהנים מהנוף החדש ומהים, דרך יד מורדכי סוגרים משולש OLC בשדרות.

הגובה עולה ל 4,000 רגל ,פחות ממה שהיה בבוקר, מעל אורים פוגשים את גבי שטס בטווין, טסים טיפה יחד, הכיוון -מנחת ניצנה. הפעם מושכים את הלג דרומה עד גבול מצרים ולאורכו להר חריף.

הנוף דומה לטיסת יום השישי. החזרה נראית טיפה בעיתית וישנה דילמה האם לחזור דרך שמים כחולים דרך רביבים, או לטוס באותה הדרך לגבולות -אורים לכיוון תימן. תחושת הבטן שלי היא שתנאי הדאייה יחלשו מאוד במערב, אבל בדרום, בשל ירידה חדה בלחות, עדין יעבוד גבוה יותר.

טל עוז ארי נמצא באותו הזמן בניצנה. טל קיבל החלטה לחזור דרך גבולות ואורים, טל חזר הביתה בדרך זאת והצליח. אבל בגובה בעייתי ובקושי. הרבה בזכות כישרון ההישרדות המצוין שלו. אנו, שבחרנו דרך רביבים, זכינו למזג אוויר טוב יותר, וחזרה צפונה קלה בהרבה, בדרך קיבלנו שוב 5,000 רגל, מה שאפשר לנו להגיע עד צפונית לבית קמה וחזרה הביתה.

לסיכום, טיסה מאוד יפה של נופי מישור החוף, מדבריות של דיונות קסומים (חולות חלוצה), מדבר הררי קשה ומרהיב (הר חריף), נופי נגב קסומים והכול בגבהים נמוכים יחסית שמאפשרים הנאה שונה, 6 וחצי שעות של כיף בחברה טובה עם טייס טוב שיושב קדימה. מזכיר פעם נוספת למה ההובי שלנו כל כך מיוחד ומדהים.

בפועל, ביצענו לגים של 500 קילומטר בערך, אך רק 440 נקודות ליגה, בהחלט הספיקו לי לחזור לראש הטבלה.

גבי יקירי : מקום שני בהחלט מכובד, זהירות, יש עוד כמה טייסים והם טובים מאוד, שמתקרבים אליך ומבקשים לפחות את המקום המכובד שלך.

נחיתות רכות

http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/flightinfo.html?dsId=3815396

http://www.onlinecontest.org/olc-2.0/gliding/champion.html?st=olc&rt=olc&sp=2014&c=IL&sc

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
0
Would love your thoughts, please comment.x