יום שישי 10.6.16. אחרי עיכוב בגלל מבחן רמה שעשיתי בפייפר, אני סוף סוף יושב בלאק 17 הפעם עם כנפיים קצרות של 15 מ’.
אני ממריא בין האחרונים בשעה 11:50. על פי ניתוח התחזית מה- XSKIYS עם פטנטים ששמוליק וחומי לימדו אותי רק השבוע.
אני מתכנן לצאת מנצרת צפונה לכיון כרמיאל ומשם לחרמון דרך צפת ובחזרה. ביקשתי גרירה לתל עדשים, אבל כיון שחסתי על הפייפר המסכן שלנו ניתקתי לפני הזמן,ובזבזתי זמן יקר למציאת טרמיקות שיביאו אותי בגובה סביר לנצרת. 20 דקות אחרי אני מעל נצרת עילית בגובה 4200 רגל ובטיפס נסחף מזרחה ברוח המערבית.
מעל הכפר ריינה בגובה 5,400 מחליט לצאת צפונה. שינוי קל- מוותר על כרמיאל ויוצא ישר לכיון צפת דרך מצפה נקופה. אמנם השמים בדרך לצפת כחולים וכמעט ללא עננים וזה הימור. אבל התחזית מבטיחה תנאים טובים בצפת ובדרך אליה ואני מקבל ביטחון כי אני שומע את ליפשיץ מסתובב שם איפשהו באמצע הדרך.
מגביר מהירות. הדאון טס חלק בהנמכה קבועה. האודי אומנם מראה יחס גלישה של 1:40 אבל עדיין אין סימן לטרמיקה . מעל מצפה בית נקופה רק 3,700 רגל . סיבוב בטרמיקה שלא הייתה וממשיכים קדימה . צביקה בטווח העין ממערב לי מסתובב בכחול . בקשר מודיע לי שהוא מטפס. אני בדילמה מה לעשות להמשיך לכיון צפת, או לחבור לצביקה ולחזור דרומה, נזכרתי בשיעור שהעביר לנו לוסקי בסאן אובן: דואה מרחק חייב לשכוח מה שיותר מהר את שדה היציאה ולחשוב על שדה היעד בלבד.
הצצה מהירה במפה ובאודי. אני בטווח גלישה לראש פינה. אמנם ביני לבין השדה יש איזה הר קטן, אבל אפשר יהיה לעקוף אותו מדרום .
ממשיך קדימה . נחל עמוד וביח’ זיו משמאל, ואני כבר רק בגובה 3,400 רגל , נכנסים למרחב של שדה התעופה ראש פינה .אני יוצר קשר עם פלוטו, מדווח על מיקומי ושואל האם אפשר להמשיך צפונה לקרית שמונה . “אין בעייה, תמשיך, אבל מעל גובה 7,000 רגל” .
אבל מה לעשות, אני בגובה 3,500 רגל מג’עג’ע מעל צפת ומחכה לשכינה שתצא. בקשר שומע שצביקה בדרך אחרי. זה הזמן להציג עצמי בפני הפקח בראש פינה “שלא אפול עליו משמיים “.
12:40, 50 דקות אחרי ההמראה אני יוצר קשר עם ראש פינה ומודיע לו שאני מגיע ממערב כנראה לנחיתה. הפקח מאוד ידידותי (אולי הטלפון שעשיתי אל המגדל שם לפני שהמראתי עזר) מודיע לי שמסלול 15 בשימוש עם הקפה ימנית, ומסכם איתי שאודיע לו כשאכנס להקפה. אני בונה לעצמי בראש תסריט של ההקפה וממשיך לחפש את ה”שכינה” והטרמיקות מעל צפת.
העננים מתחילים להיבנות בדיוק כמו בתחזית. עכשיו יש כבר כביש של קומולוסים על הרכס מסעסע ועד הבופור. נשאר רק לטפס לגובה 7,000 רגל. מעל יער בירייה אני סוף סוף תופס את הטרמיקה המיוחלת 4.5+ .
13:10, הגובה 7,400 רגל ואפשר להמשיך בטיול צפונה. פרידה ידידותית מהפקח בראש פינה , בתיקווה לא לחזור אליו. יוצר קשר עם פלוטו מפעיל טרנספונדר ויוצא צפונה עם אזהרה של הבקרית שלא להתקרב לגבול. בקשר אני שומע שצביקה ברח דרומה. חבל, פיספס. אני טס על בסיס הענן, עובר מעל רמות נפתלי לכיוון קרית שמונה.
בסיס הענן כל הזמן מנמיך. מעל שדה נחמיה מדרום לבית הלל ואתר אסון המסוקים, פונה לצפון מזרח כדי לא להתקרב מידי לגבול. מסעדה וברכת רם מימין, קאלעת נמרוד משמאל, וגובה 5,000 רגל זו הנקודה הצפונית ביותר להיום. זה הזמן לחזור לאחור . ממשיך לכיוון דרום, מתקרב שוב ל CTR ראש פינה בגובה 5,800 רגל .
פלוטו מבקש שאטפס ל- 6,500 ואני עונה שאשתדל. מעל משמר הירדן תופס שוב טרמיקה טובה ואני שוב ב- 7,200 רגל. עכשיו -איך חוזרים הביתה ? כל השמיים בדרום לכיון טבריה כחולים בלי ענן . כך גם לכיוון התבור. ברוך גל מדווח שהוא במכולה מדרום לבית שאן. יש תנאי דאייה טובים. מחליט לטוס לכיוון טבריה.
נראה לי שרחוק מאחוריה מתפתח לו איזה עננון קטן . אם לא אמצא שם כלום, אמשיך לצומת אלומות ,שם לדברי חומי תמיד עובד פיצוץ ,ואם לא שם, אני מקווה שאגיע למנחת בית השיטה ולא אסיים בנחיתת חוץ. מגביר מהירות מדפים למינוס 1 ושועט דרומה . נתיב של 26 קמ’ במהירות קרקעית ממוצעת של 150 קמ”ש.
מסתיימים מהר כך גם הגובה ואני מוצא עצמי בפאתי טבריה בגובה 4,300 רגל מתחת לענן שבינתיים נבנה, אבל לא מושך מי יודע מה . לאט לאט מטפס לגובה 5,800 ויוצא חזרה לכיוון מגידו דרך התבור. בדרך עוד מספיק להסתובב מעל אום אל פחם ולהסתכל בנחת על מטוסי הכיבוי המתאמצים לכבות שריפת חורש ממערב לתל מגידו , ונוחת הביתה אחרי 3.5 שעות של כייף וניקויי ראש אמיתי. אז נכון, לא טיסת שיא ואפילו לא מקום ראשון יומי באואל סי אבל הלוואי שיהיו לי עוד הרבה טיסות כאלה.
ורפי , אני עדיין ממתין לטיסת הדרכה איתך בדרום , כי אני מקווה שלא ירחק היום שנצליח שוב לחבר את הצפון והדרום ועם תכנון מדוקדק אני אצליח להגיע מהחרמון גם למצדה ומשם לערד ולתימן אבל לפני כן וכדאי שאני אכיר את המרחב שלכם כראוי.
חג שמח
