שלום חברים
טיסת השבת הפעם התחילה ביום שני. בקצה התחזית נראה בבירור שסוף השבוע עומד להיות עם תנאי דאייה גבוהים במיוחד, אפיק ים סוף קלאסי. ביום שישי, בעקבות יום הולדתי, צפוי לי יום איכות עם אשתי היקרה שתוכנן בקפידה חודש קודם. נשארתי עם שבת פנויה לטיסת מרחק באפיק ים סוף הצפוי. אם התחזית מתממשת אזי אנו מבצעים את הטיסות הגדולות של השנה. מתברר שאני בכלל אמור להיות תורן כטייס גורר, זה הדבר האחרון שרציתי לעשות ביום של 37 מעלות כשתנאיי הדאייה הצפויים הם ל 14 אלף רגל ואולי יותר. שלחתי מכתב בקשה לטייסים הגוררים, ואיתמר מושיע ומתנדב לגרור במקומי (תודה מקרב לב לאיתמר).
הדאון שמתוכנן לטיסת השבת נמצא עם תקלה פתוחה. עכשיו הכול תלוי בפינקוס. מתברר שיש לפינקוס נשמה של דואה הגדולה מנשמה של איש האחזקה, גיוס כללי של השותפים ויום רביעי בבוקר מתייצבים לעבודות אחזקה בהנהלתו הצמודה של פינקוס בשדה תימן. נשארים ספיחים אחרונים, הכנות, ניקיון ועוד, ולכן שוב ישנה התגייסות לעבודות ביום חמישי עמוק אל תוך הלילה.
בסוף זה משתלם. הדאון מסוג DG505MB פאר היצירה הגרמנית, עמוס במכשור המתקדם מסוגו בעולם ובעל מנוע חזק שעבר את כל הטיפולים האפשריים, עומד מוכן לטיסות סופ”ש מלוקק וממתין להתממשות תנאיי הדאייה.
יהודה חן ואנוכי מתוכננים לטיסה יחד בשבת. התחזית מעולה. מודלים של מז”א מדברים על עננות וגשם בדרום, כל זה צפוי בצהרים ובערב. מדברים גם על אובך, יש גם אפשרות לרוחות על גבול המותר לטיסה. שלושה ימים אני בונה ומתכנן מסלולי טיסה לכל מיני תרחישים, תוך התמקדות היכן להיות לקראת סוף היום, כך שאוכל למשוך את מירב הקילומטרים.
בקיצור, שבת ב 08:30 אנו מתכוננים לתחזית הטובה ביותר. ב 11 בבוקר, למרות שהיו כבר צריכים להיות תנאיי דאייה טובים הכול נראה יציב מאוד. רוח 10-15 קשר, שמים שנראים כמו אחד מימי הדאייה הגרועים של השנה. ב- 11:30 אני נשבר ומחליט לצאת למלחמה בתנאיי דאייה חלשים מתוך הנחה שזה יתחזק בהמשך. בעזרת המנוע החזק של הדאון אנו באוויר. כיבוי מנוע בגובה 2000 רגל מעל פני השטח. נראה קשה ורע, ואכן שעתיים קשות של מלחמה בגובה נמוך, תנאיי דאייה לא מאפשרים להתרחק מהשדה.
ואז זה קורה- ענן בודד מופיע באזור קיבוץ רוחמה. שחר בפיק 20 החדש שלו ואורי ב ASW-20 נמצאים לידינו באזור שומריה שקף, מנסים בקושי לשרוד כמונו באוויר. עם הופעת הענן אנו יוצאים יחד לכיוון.
מתחת לענן אנו מקבלים פיצוי הולם על עבודת הפרך בשעתיים האחרונות. טרמיקה ממוצעת של 4-5 מטר לשנייה שמעלה אותנו במהירות רבה מעלה מעלה. נראה שעוד רגע נצטרך לעבור לבקרת יוסטון. רגע לפני היציאה מחוץ לאטמוספרה הטרמיקה מסתיימת בגובה 12,000 רגל. החמצן אצלנו עובד מצוין ומזרים כוח וערנות בזמן ליהודה ולי.
הדאון עמוס מלבד הציוד גם באוכל. יהודה שהבין שהשיטה הטובה ביותר לזכות בהרבה שעות סטיק היא להעסיק אותי באכילה (זהו התחביב השני שלי). על פי מה שצפוי, יצאנו לכיוון דרום מערב לכיוון ניצנה אני מוביל את אורי ושחר עם הדאון המדהים שלנו שמטבע הדברים מתחיל לפתוח הפרש גובה, הגובה פוחת בהדרגה והאוויר מתמלא באובך נוראי והראות יורדת באופן משמעותי.
פנינו לכיוון ניצנה. הגובה יורד ל 6 אלף רגל, שחר נשבר קודם ופורש מהקבוצה אחרי צאלים לכיוון רמת חובב. אורי צמוד אלינו. בסמוך לניצנה משנים כיוון. הראות גרועה. עננים נוספים מתפתחים במזרח ואנו פוגשים בהם בצומת הנגב, ומשם פונים לדימונה. גבהי העבודה עולים ל8-9 אלף רגל בזכות הדיווח של שחר שהמשיך לכיוון ערד. אנו מוותרים על ערד וישר טסים לצומת תל שוקת. גבהי העבודה עולים שוב למעלה מ- 12,000 רגל. החמצן אצלנו שוב זורם בצינורות. מצברי הדאון שלנו מראים סימנים אחרונים של גסיסה. אנו עוברים למוד חיסכון במצברים, ממשיכים עד ירושלים מעל גב ההר, משם לכיוון אזור לכיש, ושוב גובה עצום. השעה כבר 6 בערב, כל הדאונים כבר נחתו ואנו בטרמיקה יציבה ושקטה ישר לבקרת יוסטון.
חוזרים דרומה לדימונה. הדאון בקושי שוקע. אנו במרחק 65 קילומטר מתימן. דרומית לדימונה מתחילים לחזור הביתה. מעל באר שבע אנו קרובים ל 8 אלף רגל, וכדי לשרוף את הגובה אנו ממשיכים קרוב לנתיבות וחזרה לשדה במהירות ממוצעת של 240 קמ”ש.
טיסה של קרוב ל- 8 שעות באוויר, מרחק שלמעלה מ 400 קילומטר, שעות קשות ומתישות בתחילת היום, אבל סוף יום מדהים בתנאיי הדאייה הטובים שלא נגמרו גם בנחיתה שלנו.
למי שלפעמים שוכח למה אנו אוהבים לדאות -זה היום שמזכיר לנו למה אנו משקיעים כל כך הרבה זמן וכסף בתחביב המיוחד הזה.
תודה לכל החברים ובמיוחד לפינקוס על המאמץ לסיים את העבודה בזמן. לאורי, שחר ויהודה כרגיל היה כיף להעביר איתם יחד חוויה מיוחדת כזאת.
בתקווה לעוד הרבה ימים כאלו .
נחיתות רכות
