פרטי המטוס
דגם: F-16B Block 5
יצרן: ג’נרל דיינמיקס, ארה”ב
מס’ יצרן: 6W-7
מס’ חא”א:78-0361
פרטי התאונה
ביום ראשון סוער וגשום, בתאריך 18 בדצמבר 1988 בשעה 12 בצהרים, המריא סגן רמי בן אפרים (לימים תא”ל ורלכ”א) במטוס מבסיס רמון לטיסת אימון אויר קרקע. הוא היה אז טייס צעיר במסגרת ההכשרה המבצעית שלו, והיה מספר שתיים ברביעיה שטסה מעל מדבר יהודה במהירות של 800 קמ”ש. הם טסו צפונה לאורך הגבול עם מצרים, לאחר 70 מייל פנו מזרחה, הגיעו לגבול עם ירדן והנמיכו ל-200 רגל מעפ”ש (מעל פני השטח). סגן רמי הבחין לפתע בגוש שחור ענק המגיח לעבר חופת המטוס.
הוא מספר
| “בתחילה לא הבנתי במה מדובר,אחר כך הבחנתי שזו ציפור. רק מאוחר יותר התברר לי שזה היה עיט סלעים (עוף דורס גדול, שמוטת כנפיו מגיעה עד 2.30 מטרים). הייתי בטוח שהמפגש בינינו בלתי נמנע. או שאני נכנס בו, או שהוא נכנס בי. בשנייה האחרונה נמנעה הפגיעה. הוא חמק מצד שמאל שלי לכיוון הכנף. חשתי צמרמורת. הייתה לי תחושה מוקדמת שאני הולך לחטוף. פתאום ראיתי מול החופה ציפור שנייה, בדיוק מאותו הסוג. חשבתי שזהו זה – אני גומר. אבל היא לא שברה את החופה, אלא עברה בדיוק מתחתיי אל עבר המנוע. בתא הטייס לא שומעים דבר. אתה יושב מוגן בתוך בועה ומקשיב לשקט התהומי שמסביב. פתאום נשמע פיצוץ אדיר. המנוע השמיע צריחת מוות, חריקות איומות ורעש של עצירה. היה לי ברור שהמנוע הלך. באתו רגע ידעתי, שעליי לעשות שתי פעולות במהירות: לנסוק – כלומר למשוך בסטיק כדי להתרחק מהאדמה, ולדווח למבנה בקשר. תוך רגע התברר לי, שגם את זה אני לא יכול לעשות. |
הציפור שחדרה למנוע שברה להב במניפה. כתוצאה מהכוח הצנטפוגלי, הלהב ניתקה ועפה כשהיא עוברת מבעד למעטפת המנוע אל תוך גוף המטוס – שם היא גרמה נזק למכלי דלק ושמן. כתוצאה מכך נגרמה הרמת אף חריפה. המטוס ביצע לולאה באויר ולאחריה נכנס לסיחרור
| “במצב כזה צריך לנטוש. הייתי צריך להפעיל את כיסא המפלט על ידי משיכת הידית הנמצאת בין הרגליים, פעולה שאמורה להיות פשוטה, אבל לא יכולתי לבצע אותה. נכנסתי לבלק-אאוט. כשזה קורה, אתה טס בעיניים פקוחות אבל לא רואה כלום. הרמת האף בצלילה כזאת פירושה ביצוע תמרון של 17G, כלומר כוח הכבידה של כדור הארץ ביחס למטוס ומה שבתוכו גדל פי 17. במצב כזה, אדם שמשקלו 70 קילוגרם, כאילו מכפיל את משקלו פי 17, ל-1,200 קילוגרם. השרירים אינם מצליחים להתמודד עם המצב, דם לא מגיע לעיניים ולמוח ואתה עלול לאבד את ההכרה. ניסיתי נואשות להביא את הידיים אל ידית ההפלטה ולמשוך, אך לא הצלחתי למצוא את הידית, כי הראייה אבדה לי. לא הצלחתי להרים את הידיים בגלל העומס עליהן, שיצר תחושה של שיתוק מוחלט. הרגשה איומה של חוסר שליטה על גופך. הייתי על סף עילפון, אבל ידעתי שאסור לי לאבד את ההכרה. ברגע מסוים הצלחתי להתעשת, הבחנתי בידית כיסא המפלט, אבל לא הצלחתי לגרור אליה את היד. כנראה שמול פני המוות, הגוף עושה הכול על מנת לשרוד. לא ברור מאיפה הצלחתי לגייס את הכוחות, פתאום הצלחתי לגרור יד אחת אל ידית ההפלטה ומשכתי”. |
סגן בן אפרים נטש את מטוסו כשזה היה הפוך על הגב ובצלילה, ב-30 מעלות מתחת לאופק ותוך 2 שניות. למזלו, הרים אותו כיסא המפלט המונע על ידי רקטות מעלה לגובה בטוח, והוא ניתק את הכיסא וצנח אל מצוק נחל ערוגות תוך שהמצנח משך אותו עם הפנים מטה. הוא נגרר על הקרקע הסלעית מאות מטרים עקב הרוח העזה. הוא נפצע בכל גופו מהחבטות הרבות שספג, משקפיו נשברו ושעונו אבד. הוא הצליח לנתק אבזם אחד בעזרת יד ימין היות וידו השמאלית שותקה. הוא נגרר עוד 200 מטר עד שהצליח להוריד את חליפת הלחץ.
לאחר 30 דקות הגיע מסוק יסעור ועימו צוות חילוץ שהעבירו לבית החולים. למזלו, היו הפציעות שטחיות. מטוס 015 אבד.
מקורות
“ציפורים ללא גבולות”-ד”ר יוסי לשם
ביטאון חיל האויר, גליון 135-ענת וושלר
