פרטי המטוס:
דגם: F-4E-41-MC פאנטום II
יצרן: מקדוננל דגלס, ארה”ב
מספר יצרן: 3718
מס’ חא”א: 68-0522
טיסה ראשונה: 19 בדצמבר 69
תולדות המטוס:
הגיע ארצה במסגרת עיסקת Peace Echo 1 והוצב בטייסת 69 ברמת דוד.
ב-18 ביולי 1970 במסגרת מבצע “אתגר”, הוטס המטוס ע”י מפקד טייסת 69 סא”ל אביהו בן נון ונווטו שאול לוי שהובילו רביעייה של הטייסת לתקיפת סוללות טילים מצריות. המטוסים היו מצויידים במארזי ל”א מסוג “אפונה”. למרות זאת, המטוס נפגע מטיל נ”מ מסוג SA-2 ובן נון הצליח להטיס אותו לנחיתת חירום בבסיס רפידים בה נשבר כן הנסע הקדמי. מפקד טייסת 201, סא”ל שמואל חץ נהרג בתקיפה.
סיפר בן נון: 1
| “תקפתי עם מס’ 2 את אחת הסוללות, והבחנתי ששוגר ממנה טיל. אמרתי למספר 2 “שים לב, טיל משוגר”. פתחנו מבערים, האצנו וחיכינו עד שנראה את הטיל בעינים. טיל ה-SA-2 הוא טיל גדול יחסית, ורציתי לעקוב אחריו ואז לשבור בחוזקה, כדי שהטיל לא יוכל לתקן את הנתיב שלו. פעלתי בדיוק לפי התכנון, ראיתי אותו טס וחיכיתי עד שאראה אותו בגודל המוכר. הוא היה כבר קרוב מאד, ואז קלטתי שזה טיל SA-3 קטן ומתמרן טוב יותר. שברתי בחדות. השבירה הצילה אותי מפגיעה ישירה. היו מאות רסיסים שפגעו במטוס וחדרו דרך התא למנוע השמאלי ולמערכות ההידראוליות. אבד לי הקשר עם החוץ ועם הנווט. דבר ראשון השלכתי את הפצצות. באותו הרגע חשב הנווט שפגע בנו טיל נוסף. בתנועות ידים סימנתי לו שזה בסדר. מנוע שמאל היה כולו אש וגריסה וכיביתי אותו מיד. גם על מנוע ימין היתה מנורת אש, אך המכשירים שלו היו בסדר. עשיתי הערכת מצב חפוזה. קיויתי איכשהו למשוך עד אחרי תעלת סואץ ושם לנטוש. בינתים עפו סביבנו טילים מיתר הסוללות ויכולתי להתבונן בהם דרך החורים שבמטוס. מתוך שלושת המערכות ההידראוליות פעלה רק אחת, ובזכותה הצלחתי להמשיך ולהטיס את המטוס. עברנו את התעלה והמטוס עדין סחב. תכננתי נחיתת אונס ברפידים, חלק גדול מהכנף השמאלית חסר, ולא הצלחתי להטיס את המטוס מתחת למהירות מסויימת. המטוס היה כבד מאד והחלטתי לרוקן חלק מהדלק. הורדתי וו עצירה וגלגלים בחרום. נגענו, מצנח העצירה נקרע מהמשקל ומהמהירות, וו העצירה לא עצר כי לא היה שם כבל, לא היו לי בלמים ונסחפנו ללא שליטה לצד המסלול. כשירדנו ממנו נשבר הגלגל הקדמי והמטוס המשיך להחליק על הגחון על פני העפר עד שנעצר. יצאנו שנינו ברגליים רועדות, הסתכלנו זה על זה ואחר כך על המטוס, וראינו שהחל לבעור. ללא מילים התרחקנו מן המקום. אחר כך חשבתי שעשינו שטות. היינו צריכים לנטוש את המטוס הבוער שעמד להתפוצץ כל רגע, ולצנוח בשטחנו מיד עם חציית תעלת סואץ. אך הרגשתי שאיני יכול לנטוש את המטוס. זה היה כמו לעזוב ידיד בצרה. הוא הביא אותנו חיים אל מעבר לתעלה, והלב לא נתן לי לעזוב אותו כך שיתרסק לו בחולות סיני.” |
המטוס חולץ והובל קרקעית למוסך קורנס שבבי”מ 216 ביחידת האחזקה האוירית שם שוקם וחזר לטייסת .את טיסת המבחן עשו בן נון ולוי.
ביום השני של מלחמת יום הכיפורים המטוס נפגע מטיל בעת המשיכה לתקיפת גשרי שלופה בקנטרה. טייסו עמי אלקלעי (מאוחר יותר מפקד הטייסת) והנווט שוקי וולפסון נטשו על קו החזית ונפלו בשבי המצרי.
הערות המערכת:
1.כפי שהופיע בחוברת “על תעוזה ונחישות, שבעים סיפורי מופת” מאת עודד מרום
