ב-3 באוגוסט 1970, בשלהי מלחמת ההתשה, יצאו שני זוגות קורנסים מטייסת 201 לתקוף מחפורות טילים במצרים במסגרת מבצע “שיער 265”. במהלך התקיפה נפגע קורנס 607 המוביל שהוטס בידי יגאל שוחט ונווטו משה גולדווסר. המטוס נפל בשטח מצרים וצוותו נפל בשבי, ואילו הקורנס השני, מס’ 661, שהוטס בידי רענן נאמן ונווטו יורם רומם, הצליח לחזור ולנחות ברפידים למרות שטייסו נפצע בעת הפגיעה. על גבורתם זכו אנשי הצוות בעיטורי גבורה.
להלן סיפורם של הטייס רענן נאמן והנווט יורם רומם, צוות מטוס קורנס 661.
מספר הנווט יורם רומם:
| ב-3 באוגוסט 1970 הייתי סג”מ צעיר, כ-4 חודשים בטייסת, ועד ליום האירוע צברתי 5 גיחות ללא אירועים מיוחדים. רענן היה סגן צעיר שהגיע שנה לפני לטייסת ומנוסה יותר ממני. הינו אמורים לטוס טיסת אימונים, וכשהגענו לדת”ק החזירו אותנו לטייסת ומשם הזניקו אותנו לתקוף מחפורות של סוללות טילים במצרים. המראנו מחצור בצהרים בין 12:00 ל-13:00. את הזוג ראשון הוביל איתן פלד עם נווטו שמעון נוי, ומס’ 2 היו בן-עמי פרי ונווטו בר טוב. את הזוג שלנו הוביל יגאל שוחט ונווטו משה גולדווסר. סוללות הטילים הופעלו ע”י צוותים רוסיים ויש תיעוד של הקרב הזה באתר רוסי באינטרנט. הם היו מזיזים את סוללות הטילים וצה”ל רצה למנוע מהם את קידום הטילים אל עבר תעלת סואץ. הזוג הראשון נכנסו להיכן שחשבו שהטילים נמצאים, אך הטילים לא היו שם. במהלך היעף שוגרו לעברם טילים והם הצליחו להתחמק מהם. הם דיווחו על מיקומה החדש של הסוללה והורו לזוג שלי לתקוף אותה. שוחט ביקש וקיבל אישור להיכנס. נכנסנו ליעף ההפצצה בגובה 18,000-20,000 רגל כששוחט הוביל. בדיעבד מתברר שהיה זה משגה להיכנס בגובה הזה. כל העולם האלקטרוני התעורר מיד. ההתראות בתא הטייס דיווחו כי זוהינו וסוללת הטילים ננעלה עלינו, מצב שלא סביר שנצא ממנו בשלום. התקרבנו אל הסוללה וצללנו לעברה. הכנסתי את ראשי אל תוך התא על מנת לנעול את המכ”מ על הסוללה, ובשלב הזה לא ראיתי מה קרה בחוץ, ואז אני שמעתי בקשר “אחד נפגע”. הרמתי את ראשי וראיתי את המטוס של שוחט טס בפרופיל של תקיפה וסביבו ענן של אש. חמש שניות לאחר מכן, כשהיינו בגובה של 12,000-14,000 רגל שמעתי פיצוץ חזק. המטוס שלנו הזדעזע, לא ידעתי שנפגענו. שיערתי שהתפוצץ לידנו טיל כתוצאה מפעולת מרעום הקירבה שלו. בדיעבד הסתבר שהרבה רסיסים מהטיל פגעו במטוס וניקבו בו 50 חורים לאורך צידו השמאלי. רענן מייד צעק משהוא לא ברור. הוא קיבל מכה חזקה ורסיסים חדרו אל תוך התא שלו ופגעו בו. הוא נאנק מכאבים אך לא הבנתי שהוא נפצע. המשכנו בצלילה ואז הזהרתי את רענן שאנו מאבדים גובה אך הוא לא הגיב ושיחרר את החימוש. רענן התחיל להשתולל עם המטוס. שאלתי את רענן מה קורה אך הוא לא ענה לי. |
שוחט הודיע שהוא לוקח כיוון מזרחה וחושב שיגיע לשטחנו.
נאמן דיווח בקשר “2 נפגע אני חושב שאנטוש”.
| מאוחר יותר הבחנתי שבתא שלי כל הזכוכיות של השעונים התנפצו אבל המטוס טס והגיב בצורה תקינה. הרגשתי בטוח במטוס, שהרי מדובר במטוס שהיה חוד החנית של חיל האוויר באותם ימים ועצם הטיסה בו משדרת עוצמה, ואז אמרתי לנאמן “אולי אני יכול לעזור לך”. נאמן התייחס אלי בפעם הראשונה מאז הפגיעה במטוס וענה “לא אתה לא יכול”. נאמן פנה מזרחה לכיוון שיטחנו תוך כדי שבירות כדי להתחמק מטילים ששוגרו לעברנו, ואז הודיע בקשר “נפגעתי, אני פצוע אני הולך לנטוש”. |
| פלד, מוביל הזוג הראשון, הגיב בקשר ושאל את רענן “אולי יש מישהו איתך שיכול לעזור לך?” ואז אמרתי לרענן “אני לוקח”. מרגע זה הטסתי את המטוס חזרה לשטחנו. שמתי על מחשב הניווט את הכיוון לרפידים ובצעתי תיקון של 30 מעלות על מנת להפנות את המטוס לשם. רענן נבהל מהפניה החריפה וצעק עלי. בשלב הזה נאמן התחיל לחבוש את עצמו. כשעברנו את התעלה נאמן היה מודאג שלא יירו עלינו “הוקים” שלנו ודרש שאסביר בקשר לבקרה מה קורה. גובה 4,000 רגל ומהירות 300 קשר. זו לי הפעם הראשונה מאז ומעולם שנדרשתי לדבר עם הבקרה האווירית. בדרך כלל זהו תפקיד הטייס. במקביל היו צעקות בקשר ששוחט נטש. לאחר שחצינו את התעלה נרגענו והמשכנו לטוס לרפידים. לקראת רפידים לא היתה לי ולמטוס כל בעיה והייתי מוכן להמשיך ולטוס לחצור. נאמן התלבט אם לנחות ברפידים ובסופו של דבר לאחר שחבש את עצמו החליט לנחות ברפידים. בשלב הזה נאמן לקח את ההגאים והורה לי להפעיל את המצערות בהתאם להוראותיו. התפעול היה לפי השיטה שרענן אמר לי – תוסיף או תחליש. עשינו הקפה לקראת הנחיתה ברפידים ואז רענן צעק שהגלגלים אינם יורדים בגלל תקלה הידראולית. הורדתי את הגלגלים בחרום מהתא שלי. גם המדפים לא ירדו ונאלצתי להורידם בחרום מהתא האחורי. ההקפה הראשונה היתה גרועה מאוד. נגענו בקרקע ואז נאמן אמר לי כמו שאומרים בחיל הים “מנועים מלא קדימה”. דחפתי את שתי המצערות וביצענו פניית תיקון מאוד רחבה ובאנו לנחיתה נוספת. ירדנו למסלול, נגענו, ואז נאמן אמר “אין לי בלמים”. מייד הפעלתי את הבלמים בחרום מהתא שלי, נאמן פתח מצנח מעצור והמטוס נעצר. |
