ביום הרביעי למלחמת יום הכיפורים, ערב סוכות, ה-9 באוקטובר 1973 היה ברור למטכ”ל הישראלי שעירק שולחת כוח צבאי גדול לעזרת סוריה.עם זאת לא היה ברור היכן נמצא הכוח ומה גודלו, ולכן הורדה פקודת מבצע לטייסת 119, להוציא שני מטוסי קורנס כדי לאתר את הכוח ולתקוף אותו.
בשעה 22:30 ,בליל ירח מלא,המריאו מתל נוף קורנס 142 ובו הטייס רס”ן עמרי אפק והנווט סרן זאב זאבי,ובקורנס השני מפקד הטייסת סא”ל אליעזר פריגת והנווט סרן חיים ברקן. שני המטוסים היו חמושים בשלוש פצצות 750 ליברות מסוג MK.117,שני טילי AIM-7 ספארו בגחון,מארז נורים ,שני מיכלים נתיקים בכנפיים ובמיכל נתיק בגחון.
המטוסים פנו מזרחה לסיור ראיה בגובה 1,000-1,500 רגל .הם טסו לאורך כביש ה-אייצ’ים,נכנסו לשטח עירק וטסו לכיוון שדה H-3 ומשם לכיוון צפון מזרח,מעל לכביש מירדן לסוריה. לאחר מספר דקות טיסה מעל לשטח סוריה, דיווח הבקר על מטוסי מיג סוריים הנמצאים כ-60 מייל מערבית למטוסם של אפק-זאבי שטסו לבדם.מטוס עייט של טייסת 109 שטס באיזור ושימש כממסר אוטומטי לא הצליח להעביר את קריאות הבקר למבנה עקב תקלה,וטייסו העביר את המסרים מהבקר לטייסי הקורנס.
טייסי הקורנס השליכו את הפצצות והנורים כדי להקל על משקל המטוסים ולהגביר את כושר תמרונם.זאבי,נווטו של אפק סקר את השמיים וגילה מטוס מיג הטס במבער מלא.אפק תמרן את מטוסו אל מאחורי המיג.המיג כיבה את המבער וברח בחסות החשיכה.הבקר העביר הוראה לנתק מגע והמטוסים החלו לחזור לכיוון שטח ישראל.תוך כדי כך גילה זאבי מטוס מיג נוסף ואפק שיגר בעזרת המכ”מ טיל ספארו והטיל פגע במיג ופוצץ אותו.הטייס הסורי נטש.
אפק וזאבי פנו שוב לכיוון הבית ושוב גילו מיג שהתיישב על זנבם של פריגת/ברקן. אפק שיגר את טיל הספארו השני שלו אך זה ניהג מטה ופגע בקרקע. ופריגת המשיך בקרב האויר עם המיג ועם מיג נוסף.הם לא השיגו הפלות,ניתקו מגע ופנו הביתה.
ההפלה היתה הפלת מטוס האוייב הראשונה בחיל האויר בקרב אויר לילי.
