ביום 13.6.72 ,בין השעות 12:00 ל -13:00 המריאו מחצור ברביעייה משולבת זוג מטוסי קורנס מטייסת 201 וזוג מטוסי שחק מטייסת 101 במטרה לאבטח זוג מטוסי קורנס שטסו במשימת צילום בגובה 50,000 רגל בדלתא של מצרים, מדרום לצפון .
כל קורנס במבנה היה חמוש בזוג מיכלי דלק נתיקים, ארבעה טילי דקר וטילי לביד, השחקים היו מצוידים בשלושה מיכלי דלק נתיקים ושני טילי דקר.
מוביל זוג הקורנסים,שהיה גם מוביל הרביעייה המשולבת, היה הטייס איתן פלד ונווטו יורם רומם בקורנס 633, ומספר 2 היו הטייס עדי בניה ונווטו יוסי לב ארי בקורנס 673. מועד המשימה נדחה מספר פעמים. רק לקראת מועד הטיסה הסופי הוחלט לצרף גם את זוג מטוסי שחק לצורך אבטחת מטוסי הצילום. מוביל זוג השחקים היה ישראל בהרב ומס’ 2 יאיר סלע.
מספר ישראל בהרב:
תודרכנו שהמצרים לא ישבו בשקט אך לא היה ידוע אם יתרחש קרב.קורנס הצילום היה מצויד ב’פוד’ צילום ובו מצלמה אלכסונית שלא ניתן להשליכו ושמגביל מאוד את יכולת התמרון.הוא היה “טרף קל” למטוסי היירוט המצריים שהיו צפויים לנסות וליירטו עם התגלותו. לכן, ההנחיה המקדימה היתה שתפקיד המבנה שלנו, יהיה לפגוש ולקבל את קורנס הצילום עם יציאתו, “להתיישב” מאחוריו במדרגת גובה נמוכה יותר כמגן חי ולא לפנות אל המיגים אלא באותה נקודה שבה מתקיים סיכון וודאי לנו כמטוסי הליווי.
צורת המבנה הייתה בזוגות בשורה עורפית, הקורנסים מובילים ומאחור זוג המיראז’ים.טסנו בגובה נמוך מעל הים מעל הים תוך שמירה על דממת אלחוט אל נקודת סיום נתיב הצילום, מול מרכז מוצא הדלתא.עם התגלות נתיב הצילום על ידי המצרים, נסתיימה דממת האלחוט והבקר הרים אותנו לגובה 25,000 רגל. התחלנו פניה שמאלה כדי לנתב את כניסתנו אל מאחורי הצלם לפי התכנון מראש.
בשלב מסוים הבקר מודיע לנו בקוד שיש המראות ליירוט קורנס הצילום. גילינו קשר עין עם הצלם ובתזמון הנכון השלמנו את הפניה שמאלה, אל כ- 10 מייל מאחריו, כ- 10 מייל מהחוף. הבקר המשיך להודיע על הזנקות מיגים מצריים שלוקחים כיוון אל מטוס הצילום. היות שנכנסנו אל מאחורי הצלם, הפכו עדכוני הבקר לדיווחים על התקדמות המיגים יחסית אלינו, המלווים.
מאחר וכמלווים השומרים את זנב הצלם, לא יכול היה זוג השחקים להגביר מהירות, הלך והצטמצם טווח המיגים מזנבו. כשהיה הזוג כבר כ- 2 מייל מאחורי זוג הקורנסים, גילה קשר עין עם המיגים שסוגרים עליו מגיזרה אחורית כבר בכ- 5-7 מייל ודיווח על כך. הבקר כצפוי, הורה להישאר בעמדת הליווי ולא לצאת לקרב. זוג השחקים המשיך לדווח על התקרבות המיגים אל זנבם. כשהמיגים היו כבר בטווח 2 מייל , ביקשו בהרב להיכנס לקרב.
בהרב:
הבקר לא ענה, לא אישר ולא שלל. למעשה, מכאן והלאה הבקר חדל לדבר ונוצר שקט ברדיו, לכן נאלצנו לקבל את ההחלטות בעצמנו.(במהלך התחקיר התברר כי ברגע הקריטי הזה נפלו לבקר כל המערכות).הודענו שאנחנו מושכים להשלכת נתיקים ושוברים למטה כהגנה מהמיגים שהיו על זנבנו. המיגים שהלכו אחרינו חשפו עצמם לזוג הקורנסים.
מספר יורם רומם:
פתאום ראיתי מעלינו שני זוגות מיגים בכיוון מטה ואיתן פלד ראה זוג נוסף.תפסנו כיוון במהירות גבוהה, פנינו אליהם וכיוונו למקום שאיליו הם טסו.התמרון הזה הקנה לנו יתרון כבר בהתחלה לאחר סיבוב אחד.
מס’ 2, עדי בניה עם לב ארי, שיגר טיל דקר והפיל מיג. זו היתה ההפלה הראשונה וראינו אותה. אנחנו התעסקנו עם המיג שלפנינו. היה תמרון חזק והמיג תמרן לכיוון המים לגובה נמוך.פלד הידק את הפניה ושאל אם אני יכול לנעול את המכ”ם כי המיג היה רחוק מאיתנו. נעלתי את המכ”ם ומיד התקבלו נתונים לשיגור טיל, אך עדיין לא בתנאים מספיק טובים. פלד הצליח להתקרב למרחק 1200 מטר בפניה חריפה ובגובה 7000-8000 רגל שוגר הטיל והוא פגע באמצע המיג ופוצץ אותו.
מיד ממשיכים לחפש עוד מיגים כי ברור שהמיג שהפלנו אינו בודד. אכן, מספר 1 של זוג המיגים היה קצת לפני המיג שהפלנו והמשכנו לצלול אחריו. בגובה נמוך מעל המים פלד ניסה לשגר טיל אך הטיל ברח למים והמיג הצליח להתחמק ולנחות בשלום. המיג הרביעי ברח. המצרים הזניקו רביעית מיגים נוספת אך הם לא הספיקו להגיע.
סיפר עדי בניה:
גם ההרגשה שלי כמו של בהרב שהבקר לא היה מעונין שניכנס לקרב. בשלב זה לכולם היה ברור שמטוס הצילום לא מאוים כלל (נמצא 10 מייל לפנינו ומעלינו כ 20,000 רגל) אולם אין הוראות מה לבצע היות ומטוסי האויב סוגרים טווח. אני היתי הכי מאוים (המטוס הכי דרומי במבנה) ואת המיגים גילה לי לב ארי.
בשלב מסוים לשמחתי, בוצעה שבירה של כל המבנה והתחלת קרב. לאחר שבירה חזקה המיג עזב אותי (גם כתוצאה מהאיום של בהרב) השלמתי פניה וביצעתי כניסה על המיג. בזוית צידוד גבוהה המיג החליט שנשפכתי והפך הטיה. שיגרתי טיל דקר שפגע ישר מאחור. המבנה התכנס ואחר שביררנו שאין יותר מיגים באיזור חזרנו הביתה.
סיפר יוסי לב ארי: 1
| אני נווט צעיר, טייסת 201, טייסת האחת, פ. מ . (פקודת משימה) ליווי למצלמים באזור הדלתא במצרים . עבורי זו טיסה מבצעית ראשונה כנווט מוסמך יירוט. המבנה שלנו כלל זוג מטוסי מיראז’ מובילים וזוג מטוסי קורנס. לאחר ביצוע צילום ע”י זוג מטוסי קורנס באזור מנצורה והגעה צפונית לפורט סעיד, הבקר דיווח למצלמים על המראת מיירטים מצריים משדות מנצורה וטנטא. הדיווח לא היה על הערוץ שלנו. המטוס המצלם מעדכן אותנו . המבנה שלנו מתחיל טיפוס לגובה המצלמים (30,000 רגל). אני קולט במכ”מ של המטוס מיגים בטווח של כ- 30 מייל. המוביל לוחץ על הבקר להיכנס לקרב אך נתקל בדממה מוחלטת, שתלווה אותנו לאורך כל הקרב. אני מדווח לטייס שלי, בניה, על זוג מיגים שמבצע עלינו יירוט משיכה . ממשיכים ללחוץ על הבקר לקבל רשות להיכנס לקרב אך אין תגובה מהבקר. כאשר המיגים מגיעים לטווח של 1,200 מטר, בשעה 6 שלנו, אנחנו שוברים תוך ניקוי המטוס מהנתיקים , צוללים, אוספים פוטנציאל ומושכים לגובה. מיג ראשון מופל על ידי הקורנס המוביל שלנו, עם הצוות איתן פלד ויורם רומם. רגע אחר כך אנחנו משגרים טיל דקר ומפילים את המיג השני. אנחנו מנתקים מגע חוזרים הביתה לביצוע בז הפלה. כייף ענק, במיוחד בגלל ההצלחה שלנו לעומת המיראז’ים, שלא הצליחו הפעם להפיל . במקביל להצלחה, נדלקת אצלי נורה אדומה על חוסר השליטה של מערך הבקרה, כאות וסימן מקדים למה שיקרה ביום כיפור שנה אחרי כן . |
תודתנו נתונה ליורם רומם, עדי בניה,יוסי לב ארי ולישראל בהרב.
הערות המערכת:
- סיפורו של לב אריך פורסם במקור באתר “פרש צו”ב ” ב-13 ביולי 2021)
