פרטי המטוס:
דגם: F-15A-17-MC איגל
יצרן: מקדוננל דגלס,ארה”ב
מספר יצרן: 315/IA009
מס’ חא”א: 76-1513
פרטי האירוע:
רס”ן גיא גולן,טייס כוננות בטייסת 133,הוזנק בשעה 02:00 בליל ה-29 בספטמבר 1979 לירוט מטוס שהתגלה על מסכי המכ”מ בגבול הצפון. הוא המריא בבז 676 וכששב לנחיתה לאחר כ-20 דקות,עם הרבה דלק וחימוש,התרסק לפני המסלול .
“ביום שישי, בתשע בערב, הגעתי לבקר את גיא בדת”ק הכוננות”, מספר יורם פלד בראיון לביטאון חיל האויר.. “הוא היה עצוב. ישבנו ודיברנו על כל הדברים שבעולם. לפתע הסתכלתי על השעון וראיתי שלא שמנו לב, אבל כבר אחת בלילה. יצאתי החוצה לכיוון האופנוע שלי ולא ראיתי מטר קדימה. היה מזג-אוויר גרוע, המון ערפל. חזרתי לדת”ק ואמרתי לגיא ‘חמודי, אין כוננות, אין בטיח, אף אחד לא טס במזג-אוויר כזה, לך תישן’. עליתי על האופנוע ונסעתי הביתה”
“ההזנקה תפסה אותו במצב של שינה מוחלטת”, אומר בני צינקר באותו ראיון. “הוא המריא במהירות, ולאחר 20 דקות באוויר, קיבל אישור לחזור לבסיס. מזג-האוויר היה גרוע ביותר, ובדיעבד הסתבר שהוא היה צריך לבצע נחיתת מכשירים, מה שלא הורו לו לעשות. הוא ביצע הקפה לקראת נחיתה, ובפנייה האחרונה להתיישרות אל מול המסלול, בפיינל, התרסק באדמה. הוא לא נטש. כתוצאה מהפגיעה בקרקע, ניתק הכסא שלו מהתושבת והוא קיבל מכה חזקה בראש. המטוס נשאר שלם כמעט לחלוטין”.
בס”ד:1.לפי יורם פלד מבטלים טיסות כוננות במזג אוויר גרוע כמו שהיה. 2.לפי בני צינקר אם בכל זאת הוכרזה כוננות אז טסים בטיסת מכשירים ובפרט בנחיתה.3.לפי הכתוב בוויקיפדיה:” כאשר המטוס מנמיך לגובה מסוים (בדרך כלל זהו יהיה גובה ההחלטה) הטייסים מכבים את הטייס האוטומטי, מבצעים פנייה לכיוון המסלול ומנחיתים את המטוס באופן ידני.4.לפי הבנתי היה צריך לנחות עם מערכת הטייס האוטומטי עד הנגיעה בקרקע!. 5.לפי התאונה כנראה שגיא גולן כיבה את הטייס האוטומטי שניות לפני הנחיתה ונחת באופן ידני מה שגרם לסטיה ממסלול הנחיתה.