הימים החמישי והשישי בנמיביה-רפי לוסקי

היום החמישי:

תנאיי הדאייה הצפויים חלשים. ארז ועופר עם תקלת מנוע ממושכת. מצב שני הדאונים כמעט דומה. אנו לא יכולים להמריא עם המנועים שלנו אבל מקווים שהמנועים יחזירו אותנו הביתה במקרה שנקלע לצרות.

התוכנית היא לצאת מוקדם ולקוות להגיע לחזית הגשם שנמצאת כ 200 קילומטר צפונית מזרחית לנו.

המראה בעזרת המטוס הגורר.

הדאון (רפי לוסקי)	ואנחנו-עם חמצן (רפי לוסקי)

ארז ועופר מובילים את המבנה. אחרי כ 70 ק”מ נוצר פער של כ 100 מטר גובה לטובת ארז ועופר. בגבהי עבודה נורמאלים בנמיביה זה כלום, אבל כשהגובה מעל הקרקע נמוך זה קריטי. בשלב מסוים ארז ועופר נמצאים בטווח גלישה לשדה רשמי קדימה בנתיב הטיסה שלנו, ולנו הנתונים מראים שאנו לא מגיעים, אז לקחנו לכיוון אגם יבש לנחיתת חוץ. מלמעלה נראה בסדר, מבנה של חווה נמצא כ 2 קילומטר משם. הגובה יורד בהתמדה. אנו מבצעים צלע עם הרוח ב 200 מטר מעפ”ש, ומגיעים לבית של החווה כתקווה אחרונה. אני כבר מתכונן להפעיל את המנוע. פנייה לפיינל גובה 140 מטר מעפ”ש, האגם נראה בזוית שטוחה אבל בטוחה להגעה.

היד על כבר על מערכת הוצאת המנוע. פתאום הווריומטר ששתק זמן רב התחיל להתעורר. תרמיקה מעל בית הפח של החוואי מחלצת אותנו מנחיתת חוץ. אנו חוברים לארז ועופר, מתברר שאנו המשוגעים היחידים שיצאנו בשעה כזו לטיסת מרחק. כולם נשארו בבריכה. מתפתח דיון בקשר אם שווה לחזור ליום בריכה או להמשיך לשחות בזיעה שלנו.

ארבעה טייסים, שלכל אחד מאיתנו אגו פי 10 מהגובה שאנו טסים בו. לאחר העברת האחריות מאחד לשני, ההחלטה היא לשנות כיוון ולבקר מהאוויר בשני מועדוני תעופה שנמצאים צפונית לנו. טיסה צמודה מאוד שלנו כנף לכנף כשתנאיי הדאייה ממש משתפרים.

אחה”צ עופר מצליח בקלות לשכנע אותנו להציל חלק מיום הבריכה. מהירות מסחררת הביתה, ובשיא תנאיי הדאייה לאחר יותר מ 400 ק”מ של טיסת צמד חביבה אנו רצים לבריכה.

היום השישי

שוב תחזית ליום חלש. אנו, למודי ניסיון מיום קודם, מתכננים המראה רק ב 13:30. הפעם שוחים בבריכה בבוקר לפני ששוחים בזיעה שלנו.

יציאה יחד עם ארז ועופר לכיוון צפון מזרח. ענני הגשם והסערה שנמצאים 200 קילומטרים מאיתנו נראים בבירור מגובה נמוך.

מבט לתוך התא (רפי לוסקי)	ומבט החוצה אל מדבריות נמיביה (רפי לוסקי)

מתברר שפספסנו יום מצוין ואפשר היה לצאת מוקדם הרבה יותר בבוקר. טעות בשיקול דעת לא מפריעה לנו לנסות לתקן בטיסה מהירה במיוחד.

ארז ועופר מצליחים לברוח לנו קדימה, ומבצעים טיסה של 730 ק”מ במהירות שיא מדהימה 131 קמ”ש. תכנון מזהיר של נתיב טיסה, המהירות של ארז ועופר (בלי ציניות) מילאה אותי בגאווה לראות חברי מועדון שלי ביכולות שלא היו עד לפני זמן לא רב. כל הכבוד לצמד ארז ועופר ומקווה ומפרגן שבימים המעטים שנשארו לנו כאן יצליחו לבצע את היעד הנכסף של 1000 ק”מ.

אנו מגיעים לסופה וטסים מקביל לה. אריק ואנוכי נצמדים לקו הגשם שמעלה אותנו לגובה של 5200 מטר מתחת לתקרת ענן שחור וארוך מאוד שמאפשר לג לתוך המדינה השכנה, עד סיום קו העננים.

חזרה הביתה בתוך שמים כחולים בדיוק מול השמש שכבר נמוכה בשמיים. היום הבנתי למה כל כך חשוב לטוס עם מפה גדולה של נמיביה בתא. השימוש במפה היה מאוד יעיל כשפרסתי אותה מקדימה להסתיר את סנוור השמש הנוראי בעיניים. ביצענו לבסוף מרחק של 704 קילומטר במהירות 118 קמ”ש. מקוויים בימים הקרובים להשיג עוד אלפיה קטנה, סיום בנחיתה עם השקיעה.

נחיתות רכות

רפי לוסקי מנמיביה המדהימה