חברת התעופה נשר תעופה ותיירות הוקמה באפריל 1981 בשדה עטרות הנמצא צפונית לירושלים ע"י הקבלן זכריה דרוקר ושותפו בנימין בלקינד. התכנון הראשוני היה שהחברה תהיה ממוקמת בשדה התעופה בחיפה ולשם כך תיכננה את בסיסה צפונית מערבית למסוף הנוסעים שבשדה. החברה תכננה לעסוק בהדרכת טיסה,סיורי אויר והפעלת מוניות אויר.
אולם לאחר כמה שנים של פעילות מעטרות העבירה החברה את פעילותה לשדה הרצליה, וברשות שדות התעופה נרשמה פעילותה כ-"בית ספר לטיסה לכל סוגי הרשיונות: טיסות סבבים לילדים ולמשפחות, טיסות הכרות לקורס טיס, טיסות רומנטיקה וטיסות לאירועים, מוניות אוויר בארץ ובחו"ל, השכרת מטוסים,טיסות מנהלים, טיסות צילום ומיפוי, בדק מטוסים.".
מאוחר יותר החברה עברה לבעלות דן הילל ובנו שי.
באוגוסט 1990 פורסם בעיתונות ששופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג הוציא צו ביניים האוסר על מנהל התעופה האזרחית להעניק רישיון הפעלה לחברת נשר לטיסות לגוש קטיף,לבקשתה של חברת התעופה סנונית. טענתה היתה שהמועצה האיזורית לחצה עליה לסבסד את כרטיסי הטיסה, לאחר שקיבלה אישורים להקמת קו זה ממנהל התעופה האזרחית בנובמבר 1989,וכשסרבה אויימה שהמועצה תפנה לחברות אחרות,ואכן יצרה קשר עם חברת נשר. בדצמבר אותה שנה חנכה החברה את הקו ממנחת גוש קטיף לשדה דב. החברה תכננה גם להטיס תוצרת חקלאית מגוש קטיף לצפון הארץ אך בסופו של דבר הסתבר שכמות הטסים מהמנחת לא מצדיקה את הפעלתו והוא נסגר.
באוקטובר 1991 פורסם שהחברה הפעילה קו טיסה חדש לכרמיאל וכי המטוס הראשון שלה נחת בשבוע הראשון של אוקטובר במנחת ציקלון שליד כרמיאל. מחיר הטיסה אז היה 68 ש"ח לגיוון ומשך הטיסה מתל אביב למנחת 30 דקות.
בהמשך הוקמה חברת בת בשם "נשר צילומי אויר וישומים גיאוגרפיים".
ביולי 2000 ביקשה החברה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על ביטול תנאי הסף במיכרז למתן שירותי צילום אויר שפרסם המרכז למיפוי ישראל, המחייבים את המתמודדים להחזיק ברשותם ארכיון תצ"א (תצלומי אוויר) צבעוניים בכיסוי ארצי מהשנתיים האחרונות. לטענת באי כח החברה, המיכרז נגע לרוב רובם של צילומי האוויר הנעשים במדינה.
נשר גם הגישה עתירה לביהמ"ש למנוע מנציגי המרכז למיפוי ישראל מלשבת בוועדת המיכרזים, בטענה לניגוד עניינים בינם לבין חברת אופק צילומי אוויר, שהיתה המתחרה העיקרית של נשר במיכרז. החברה גם ביקשה להוציא עוד צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שימנע מוועדת המיכרזים לפסול על הסף הצעה שאינה עומדת בתנאי הסף לבעלות על ארכיון התצלומים.
שתי החברות הפסיקו לפעול בספטמבר 2005.
בנובמבר 2005 הגיש הבנק הבין לאומי תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א בטענה ששתי החברות חייבות לו סכום של 35 מליון שקל בגין חובות שלא שולמו., וזאת לאחר שהפסיק את מתן האשראי לחברות. הבנק טען כי הילל טען שהוא בקשיים כלכליים וביקש לעקל את רכושו ואת רכוש החברות (14 מטוסים) לכיסוי החובות. הבנק הגיש עוד שתי תביעות בנושא, ושלושתן אוחדו.
הילל הגיש נגד הבנק תביעה כנגד הבנק וטען כי הבנק הפסיק את מתן האשראי לחברות שלא כדין, ובניגוד להסכמים, מימש בטוחות שהיו בידיו, והעמידו את האשראי לפרעון מידי, גרם להפסקת פעילות החברות וכשהחוב לא שולם, הגיש את התביעה.
נגד נשר הוגשו תביעות נוספות, בין היתר ע"י חברת מלמ מערכו
מטוסים:
4X-AIV ססנה 152
4X-AKX פייפר סופר קאב
4X-ARM מוני M-20J
4X-AYH בריטן נורמן איילנדר
4X-CAC פייפר אצטק D
4X-CAN ססנה 152
4X-CAS ססנה 152
4X-CAV ססנה 152
4X-CAY בריטן נורמן איילנדר
4X-CBZ ססנה 402B
4X-CDD ססנה 172M
4X-CER ססנה R.172H
4X-CGG ריימס/ססנה FR.172J
4X-CGJ ססנה 172M
4X-CGU ססנה 210L
4X-CGY ססנה 177B
4X-CHW ססנה 172RG
4X-CYA מוני M-20J
4X-CYM מוני M-20J
4X-CYO ססנה 152
4X-DZA ביצ'קרפט 77 סקיפר
4X-DZB ביצ'קרפט 77 סקיפר
4X-DZC ביצ'קרפט 77 סקיפר
4X-DZD ביצ'קרפט בוננזה A.36
4X-DZE ביצ'קרפט 58P פרשורייזד ברון
4X-DZG ביצ'קרפט 58P פרשורייזד ברון
4X-DZO ביצ'קרפט 77 סקיפר
4X-DZP ססנה T-310R-II
4X-DZR ביצ'קרפט בוננזה A.36
התחלתי את הקריירה התעופתית שלי בנשר, שם קיבלתי את הרישיון הפרטי. נכון לעכשיו אפילו המבנה שבו שכנה החברה בשדה התעופה הרצליה כבר לא קיים.
היום אני מדריך טיסה והבעלים של סקייטריפ – הדרכת טיסה