באוקטובר-נובמבר 1955 הגיעו 24 מטוסי האורגן הראשונים לטייסת 113 בחצור. כחצי שנה לאחר מכן כבר השתתף אורגן בקרב אוויר; ב־12 באפריל 1956 יירט סגן דוד קישון מטוסי וומפייר מצריים שחדרו לישראל באזור מכתש רמון והפיל אחד מהם. במבצע “קדש” ליוו 12 מטוסי אורגן את מטוסי הדקוטה שחדרו לסיני להצנחת כוחותינו במעבר המיתלה, התמודדו בהצלחה עם מטוסי מיג-15 מצריים וביצעו תקיפות של ריכוזי רכב ושריון מצריים ואף השתתפו בתקיפת המשחתת המצרית “איברהים אל-אוול” שהפגיזה את חיפה.
בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת ניצלו במפקדת חיל האוויר כל הזדמנות לרכוש מטוסי אורגן נוספים, שהוכיחו את יעילותם בהכשרת טייסים חדשים במערך הקרב. עליי להזכיר ולהדגיש כי למרות שהמטוס היה חד מושבי, ללא כל אמצעי הדרכה והמחשה קרקעיים כגון סימולטור, הצלחנו להדריך באמצעותו במשך שנים ארוכות טייסי קרב מעולים.
חיל האוויר הצרפתי שהחל להוציא את האורגן משימוש היה מקור לרכש נוסף של אורגנים, תהליך שנמשך בהדרגה עד אמצע שנות השישים, במהלכו נרכשו 54 אורגנים נוספים שאפשרו פתיחת טייסת אורגנים שנייה (טייסת 107 ברמת דוד) נוסף על טייסת 113 הותיקה.
בשנת 1964 יצאנו לצרפת כדי להטיס מטוסי אורגן נוספים לארץ. ליד שאטודן, עיירה ציורית מנומנמת בעמק הלואר שמדרום לפריז, שוכן בסיס חיל האוויר הצרפתי, מאוכלס בטייסות קרב וביחידות אחזקה. משם היה עלינו להמריא לטיסה הארוכה ארצה. בפאתי הבסיס מצאנו מגרש עצום ובו עשרות מטוסי אורגן מכוסים בשלג, שיצאו משימוש בחיל האוויר הצרפתי.
המראה שהתגלה לעינינו היה מחריד. עשרות מטוסי אורגן, רובם קצוצי כנפיים כדי להכינם לפירוק וגריסה, שכבו בשדה המושלג. עמדנו נדהמים ומשתאים, כיצד עושים דבר כזה למטוס אהוב ויקר המציאות. הטכנאים שלנו (בשיתוף הצרפתים) עבדו ימים ולילות, בתנאי מזג אויר קשים, והצליחו להשמיש מספר רב של אורגנים. בתמונה, נראים מלפנים מטוסים שלמים, אולם מבט אל מעבר לשורה הראשונה מגלה אורגנים שכנפיהם נחתכו והן מונחות בתנוחות מוזרות. משמאל ניתן להבחין במטוס שכבר “גוייר” ונושא את סמל חיל האוויר שלנו.
טייס הניסוי הוותיק דני שפירא הוביל מבנים של שישיות בטיסה ארוכה ומסוכנת לארץ. כיום, קשה לדמיין מטוסי קרב חד-מנועיים, שהוצאו מהמזבלה, שופצו והוטסו על ידינו בטיסת ניסוי ובחינה אחת או שתיים, יוצאים לדרך מצרפת לישראל, מוטסים בידי טייסים צעירים, כשכל אמצעי הניווט מסתכמים במצפן ומפה.
נחישותם וכושר האלתור של המכונאים שלנו אפשרה תיקון תקלות קטנות שנתגלו ברגע האחרון והטסתם של המטוסים לארץ.
יצאנו לדרך מבסיס שאטודן בצרפת לבסיס חיל האוויר הצרפתי סולנזארה שבקורסיקה ומשם לנחיתת ביניים בברינדיזי באיטליה, נחיתה נוספת באתונה ומשם המראנו ישירות לישראל לבסיס חצור.
הקונווייאז’ (טיסת העברה) – ההרפתקה הזו חדרה לחיי חיל האוויר עוד בימיו הראשונים, וסיפורים על תלאות הדרך, על הסכנות בטיסה, ואף על תאונות קשות פורסמו ותוארו בצבעים עזים עוד בימי הטסת מטוסי הספיטפייר לארץ תוך קשיי מזג אוויר ותנאי שטח, ונמשכו בעת הטסת מטוסי המטאור ללוחמת לילה, מטוסי מיסטר, פוגה, מיראז’ ואחרים, בעיקר מטוסי קרב.
הסיכונים, לאורך השנים, נבעו ראשית כל מאופי מכשירי הניווט שבהם צוידו הטייסים במטוסי הקרב שרובם היו חד-מושביים, ולא נהנו מן היתרון של נווט בקוקפיט, ממצפן רדיו וממכשירי טיסה אחרים בתא הטייס. מוביל המבנים היה תמיד הטייס המוכשר דני שפירא שבעזרת תכונות של “יונת דואר” ומפה זעירה ידע לחצות את הים התיכון בכל מצב של יום, לילה ומזג אוויר ולהביא את המטוסים בשלום הביתה. בניגוד לטייסי מערך התובלה, לא היה לטייסי הקרב שום מושג קלוש על נוהלי טיסה ודרכי התקשרות עם שדות תעופה ויחידות בקרה שלא לדבר על הבנה מינימלית בתקשורת באנגלית או בצרפתית.
כך יצאתי מספר פעמים לבחינת מטוס למרחק רב הרחק מערבה מעל האוקיינוס, במזג אוויר מעונן, בקשר עם הבקר בשפה הצרפתית, מעולם לא הבנתי מה אמר, אישרתי לו בכל פעם במילה אחת, קיבלתי.
כך טסתי לבדי משאטודן בלילה חשוך, במטוס שהיה זקוק לתיקון במערכת ההידראולית, לאחר שכל המבנה כבר המריא לדרכו. המוביל אמר לי ברדיו “נמתין לך בקורסיקה”.
בודד בשמיים החשוכים, עם מצפן ובלי מפה, חציתי את כל צרפת דרומה ומעל הים התיכון עד שדה התעופה הצרפתי בסולנזארה בקורסיקה.
חוויות הטיסה, כמו גם רגעי החזרה בגובה רב הביתה לאחר דרך ארוכה על מנוע אחד מעל הים התיכון, הסתיימו בכל נחיתה בארץ בפגישה נרגשת עם המשפחה, בזמן שמתוך קרביו של המטוס נשלפים מגהצי אדים, מכונות גילוח ומצלמות.
לאחר מלחמת ששת הימים החלו להגיע מטוסי קרב דו מושביים, מצוידים במערכות ניווט משוכללות, שהפכו את משימות הניווט לטיסה יחסית פשוטה. לא עוד מפה ושעון, אלא שימוש בנקודות ציון מדויקות ולימים גם. GPS ראוי לציין כי בכל ההרפתקאות לאורך השנים לא אירעו תאונות קשות בטיסות הקונוויאז’.
מטוסי האורגן לקחו חלק נכבד בלחימה במלחמת ששת הימים, המשיכו להכשיר טייסי קרב ויצאו משימוש בחיל בשנת 1973.
