ראשית מערך המסק”ר בחיל האויר: בחינת הבולקו 105

עריכה : אבינעם מיסניקוב

לאחר אישור הצנזורה

בשנת 1977 נמשכה פעילות הרחבת מערך המסק”ר. מפקד החיל בני פלד בעזרת קשריו עם התעשייה הגרמנית ובעיקר עם מקים חברת MBB, לודויג בולקו, החליט לבצע בדיקה מקיפה כפולה- התאמת מסוק MBB BO-105C למשימת תקיפת מטרות נקודה ביום בשדה הקרב באמצעות טילי נ.ט., ובדיקת היתכנות להתקנת מערכת הנשק M-65 הכוללת את מערכת בקרת האש ו-4 טילי טאו, שנים מכל צד, במסוק. בדגם דומה של המסוק הותקנו 6 טילי HOT בעלי תכונות קרובות לטאו, הופעל ע”י הצבא הגרמני והצרפתי, ונמכרו למדינות נוספות. התא האחורי יועד לציוד האלקטרוני של המערכת, וכוונת TSU תותקן בלוח מכשירים של טייס שמאל.

באמצעות קשרים אלה הובאו ארצה מסוק להדגמה במטוס ג’מבו של ק.א.ל , וצוות שכלל טייס, מדריך וטכנאי בכיר, לתוכנית הערכה איכותית בטיסה בת כחודשיים בישראל. העברת המסוק בוצעה ללא רישיון יצוא גרמני, ולמעשה ללא ידיעת ממשלת מערב גרמניה, ולכן פעילות המסוק בארץ הוצנעה ככל האפשר . הוא הושם בחצור באחד הדת”קים וטס בהשכמות, בעיקר בשדות המרעה הרחבים והריקים של באר טוביה, כשהכוונה לנחות בזריחה ולא יאוחר מהגעת הסעות הקבע וירידת צוותים לשטח המבצעי בבסיס. המשימה הוטלה עלי במרכז ניסויי הטיסה. טייס MBB הכשיר אותי ומאז לא השתתף בטיסותינו.

כל התמונות באדיבות רענן וייס

 לאחר הגדרת פרטי מערכת מכשור ניסויי הטיסה, תוכננה התקנה בגף מכשור במרכז ניסויי הטיסה  שלא יצאה לפועל עקב  אי- יכולת עמידה בלוחות זמנים. התקשרתי לידידי דני מידן, מהנדס הניסוי הראשי במרכז ניסויי הטיסה של התעשייה האווירית, ובסוף אותו שבוע חבילת מכשור של תע”א ושגודלה כקופסת נעליים חוברה בחיבור מהיר לרצפה בתא המטען המרווח  ופעלה היטב. נתוני הטיסות הועברו על-ידה בזמן אמת בטלמטריה מהמסוק למרכז התע”א ושם עובדו במחשביהם בתוך שניות לתוצאות, גרפים וטבלאות אותם הגדרנו מראש.
 
בביצוע הערכת ביצועים ותכונות טיסה ראשוניים ויעפי שיגור מדומים, הציג המסוק כושר תמרון מעל ומעבר למסוק מקובל בעזרת הרוטור הראשי הקשיח בו צויד. התנהגותו בתמרון דמתה למטוס קרב. התקנה זו גם יצרה מגבלת נחיתה בשטחים משופעים, שהוגבלה עד 5 מעלות דבר המקטין את גמישות התפעול בשדה קרב . עד מהרה גיליתי כי למסוק יש בעיה משמעותית בשמירת כיוון בריחוף ברוח צד, קלה וחזקה. אפו סיבסב קרוב ל-10 מעלות לכל צד בסינוסואידה, והתערבות טייס בדוושות התאפיינה בפיגור בן מעל לשנייה. הדבר לא איפשר לשמור כיוון במגבלות מעטפת השיגור של הטיל, עד 4 מעלות לצדדים. נציגי החברה אמרו כי הבעיה מוכרת אך לא מפריעה ל-HOT, ותיקונה מחייב תיכון רוטור זנב מחודש.
 
יחידת  הניסויים הוזמנה לטוס והגיעו בהמשך גם אורחים שונים, כגון הרמטכ”ל מוטה גור, נחמיה דגן שפיקד אז על בסיס פלמחים, יפתח ספקטור שהטיסו כאילו נולד טייס מסוקים, ועוד.

מפקד החיל, שקיבל במסגרת מעקבו הקרוב דיווח גם על בעיית שמירת הכיוון, בא יום אחד לטוס מוקדם בבוקר, ואחה”צ התקיים דיון מסכם בלשכתו עם נציגי התע”א שהייתה מעוניינת מאוד להיכנס לתחום ולזכות בנתח פיתוח וייצור.מח”א העלה את השאלה וטען כי לא הרגיש בבעיית הסבסוב. דני מידן שלף את הגרף. בני פלד,שהיה גם מהנדס, קיבל מיד את הטיעון, ובכך נגמר הפרויקט והמאמצים הופנו לכיוונים אחרים, כאשר בסופו של דבר נרכש מסוק הלהטוט.

המסוק נשאר בארץ עוד מספר שבועות שבמהלכם ואחרי שעברתי לתפקיד חדש בביה”ס לטיסה , הגיע טייס הניסוי הראשי של החברה זיגפריד הופמן ממרכז ניסויי הטיסה שלה במנשינג שליד מינכן. הוא ביקש לטוס אתי ולהראות לי את יכולת המסוק. ביצענו מספר טיסות במהלכן התעקש על כמה וכמה לולאות אנכיות. אולם החברה וטייסה לא התמודדו בדרך כלשהי עם נושא יציבות הכיוון בריחוף עם רוח, והחלטת מח”א נותרה כשהייתה.

שתפו את המאמר

מנוי
Notify of
guest

1 תגובה
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
פלד יוסף
פלד יוסף
2 years ago

ההערה שלי מתייחסת לכותרת שעשויה להטעות.
“ראשית מערך המסק”ר בח”א” – החל בפועל בשנת 1974. לצורך בחינת הצורך והתאמת המסק”ר לצורכי ח”א, נשלח צוות בראשותו של סא”ל יובל אפרת מפקד ט.118 שכלל 4 טייסים (ביניהם גם עופר בן פרץ) ו – 4 קצינים מקצועיים מענפי לצ”ד הרלוונטיים (אני נבחרתי כנציג של ענף אחזקת מטוסים לאור ניסיוני בטייסות המסוקים בתפקידי קצין טכני בט.124 ו – 118 במלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור) צוות האבלואציה הונחה ישירות ע”י מח”א (בני פלד), לבחון את מסוק הקוברה להתאמתו לצורך המבצעי שהוגדר ע”י מח”א, הבחינה שנדרשה כללה הן את ההיבטים התפעוליים והן התחזוקתיים. לאחר בחינה יסודית שנמשכה כחודשיים, בין היתר גם בהשתתפות בפריסה ותרגילים יחד עם יחידות ה – ARMY המפעילים מסוק זה ( ובעלי ניסיון מבצעי לאחר השתתפות פעילה במלחמת וייטנאם). בסיום הבחינה התקיימה פגישה עם מח”א והוגש דו”ח עם המלצה חיובית.
בשלב זה, מח”א אישר רכישת 6 מסוקי “קוברה” “יד-שניה” לצורך ביצוע אבלואציה בארץ שבמהלכה יש לפתח תורת לחימה כולל שיתוף פעולה מבצעי עם כוחות היבשה. לצורך כך הוקמה יחידה 160 (לא טייסת). לצורך רכש 6 המסוקים, יצאנו משלחת מצומצמת של עופר בן פרץ ואנוכי, כדי לקבוע איזה פעולות אחזקה ואילו התקנות, שינויים ו – ה.ט.מ. יבוצעו במסוקים לפני הבאתם ארצה. כמו כן ביצענו עיתוד של מכלולים ראשיים במשלחת הקניות בניו יורק לפני חזרתנו ארצה.
הורכב צוות טכני שכלל אנשי אחזקה מנוסים במערך המסוקים והצוות בראשותי, יצא לקורס הסבה ב – ARMY שנמשך כחודשיים. הצוות הזה אמור היה לתת מענה לאחזקת דרג א’ ודרג ב’ בכל מהלך האבלואציה בארץ. הצוות היה אמור גם לגבש ולהמליץ על מדיניות אחזקה כולל בפריסות כאשר בנושא חימוש ותחמושת, היה צורך בפיתוח “תורת הלחימה” התחזוקתית בכל הנוגע לבטיחות חימוש ב”ליין” ובאתרי הפריסה שלא הייתה קיימת עד אז.
המסוקים הגיעו באוגוסט 1975 יחידה 160 פעלה במסגרת זו עד גמר האבלואציה וההחלטה להקים את ט.160. נרכשו מסוקים חדשים ואת 6 המסוקים שהגיעו לאבלואציה, החזירו לביצוע שינויים והתאמות לתצורה שנרכשה.

מאמרים אחרונים

קטגוריות

ניוזלטר מרקיע שחקים

הירשמו לניוזלטר של מרקיע שחקים ותהיו הראשונים לדעת על מאמרים ועדכונים חדשים באתר!

תודה על הרשמתך
1
0
Would love your thoughts, please comment.x