טייסות ה”משולשים” היה הכינוי לטייסות מטוסי השחק והנשר, כך בגלל כנפי הדלתה האופייניות להם. רוב הטייסות הטיסו סוג מטוס אחד, כמו טייסת 117 שהטיסה מטוסי שחק בלבד, או מטוסי נשר בלבד בטייסת 144 והטייסת בהקמה 113. טייסת 101 הייתה ייחודית.
אנחנו טסנו על שני סוגי המטוסים במקביל. הטסת שני הדגמים אפשרה לנו להבחין בהבדלים המהותיים בין השחק לנשר שזה עתה החל להיכנס לשירות, והיה בתהליכי קליטה מהתעשייה האווירית.
על אף שביצועי שני המטוסים אמורים היו להיות זהים, טיסות האימונים בשני הדגמים במעורב חשפו מהר מאוד שלנשר נחיתות מהותית בקרבות אוויר לעומת השחק, עד שנאלצנו, למען ההגינות, לעשות אימוני קרבות אוויר נפרדים. תגובת הנשר להפעלת הסטיק לעלרוד, להרמה או להורדת אף המטוס הייתה איטית, ובפיגור בהשוואה לתגובות השחק. כשמשכתי את הסטיק לתמרון אף המטוס, הייתה תחושה שהנשר אינו בטוח שזה אכן הרצון שלי… “אתה רוצה להרים אף”? כאילו שאל. משכתי את הסטיק יותר, ולאחר זמן השהייה שהיה ארוך מאוד במושגי קרב אוויר, לפתע הגיב האף, עלה והמשיך הרבה מעבר למה שביקשתי.
כשנהגתי עם הסטיק לתיקון ולריסון של אותה תנועה מופרזת, הנשר כאילו שאל אותי, “אתה רוצה לעצור את עליית האף”? והמשיך לנוע, מה שדרש ממני הפעלת סטיק אגרסיבית יותר אשר הביאה את הנשר להגיב חזרה יותר משהתכוונתי, לתנועה בכיוון ההפוך… בלשון המקצועית תכונה זו נקראת “אוסילציה”. במהרה הכרנו בשתי תוצאות מוחשיות מאוד לתכונה זו: האחת – הנשר הפסיד בעקביות לשחק באימוני קרבות אוויר. השנייה – באופן קבוע, כמעט שלא נמצאו סימני פגיעה מירי של מטוסי הנשר במטרות האימונים – הדגלים שנגררו באוויר.
הבנתי שמשהו לא תקין ונכנסתי בעובי הקורה ללימוד הנושא.
בשלב ראשון התייחסתי למטוס השחק, מספר 111, שהפך ל”בן כלאיים,” כתוצאה משיפוצו לאחר תאונה שהייתה לי איתו שלוש שנים קודם לכן. גוף השחק נותר כשהיה, אך כנפיו הוחלפו בכנפי הנשר. ביצועיו ברמת האנרגייה היו מעט נמוכים לעומת השחק.
ידעתי שיש לו יותר דלק בכנפיים ולכן הוא כבד מעט יותר, בכ־250 ליטר דלק. אך לאחר שאת עודף הדלק הזה שרפתי באוויר במתכוון כדי לנטרל את תוספת המשקל לעומת השחק, הביצועים ותכונות הטיסה שלו הפכו להיות זהים לשחק.
ציינתי לעצמי, כמסקנה ראשונה שההבדל ביכולת התמרון אינו בגלל הכנפיים השונות של הנשר והשחק.
בשלב השני ביצעתי ממש את אותו הניסוי במטוס נשר שהיה נושא כ־900 ליטר דלק יותר מאשר השחק. שרפתי את עודף הדלק להשוואת המשקל עם השחק. אלא שזה תרם אך מעט לחוסר האנרגייה בקרב של הנשר לעומת השחק. ברור היה לי שלא “פה קבור הכלב.” הנשר המשיך להפסיד לשחק.
גם כשהצלחנו לעיתים להגיע למצב ירי אופטימלי בנשר, הטיסה האוסילציבית הקשתה מאוד להצליח ולהביא להפלות אימון בתותחים. ציינתי לעצמי מסקנה שנייה: ההבדל המהותי בין הנשר לשחק אינו במשקל.
היות שההבדל הבולט בהטסת שני המטוסים היה האף העצל והאוסילציביות, חשדי נפל על שני מכלי דלק שהתווספו לנשר לעומת שחק מספר 111, מכלים שמוקמו רחוק ממרכז המטוס: מכל אחד מאחור, קרוב לזנב, ואחד בקדמת המטוס, מאחורי תא הטייס. התמונה התבהרה: מיקום ומשקל המכלים המלאים יצר מומנט של “מנוף” שהקשה על הכנסת המטוס לתמרון ועל הפסקת התמרון. מכל הדלק הקדמי הכיל כ־500 ליטר שהיו תקועים בקדמת המטוס.
מסקנה שלישית: כשהמכל הקדמי מלא בדלק, מרכז הכובד 1 של המטוס עובר קדימה מדי, והוא כנראה שגורם לכל הרעות החולות האלה.
החלטתי לבדוק את המסקנה השלישית בדרך היחידה שנראתה לי הגיונית: לצאת לאימון בקרב אוויר מול שחק עם מכל קדמי ריק. אלא שבהוראות ההפעלה של הנשר לא הייתה תצורה מאושרת כזו. זה היה בניגוד להוראות וללא אישור מטה… הרי לא זה מה שיעצור אותי, הרהרתי לעצמי.
לאחר שנואשתי ממטה חיל האוויר, ביקשתי מהתעשייה האווירית להוציא מסמך המאשר טיסת בדיקה עם המכל הקדמי במצב ריק. אנשי התעשייה האווירית לא הסכימו להוציא מסמך כזה, אך משיחתי איתם הבנתי שמעשית לא צפויה בעיה לצאת לטיסה כזו, בתנאי שאין תולים מטענים כבדים על נקודות נשיאת החימוש תחת הכנפיים, וספציפית לא בנקודות הנשיאה האחוריות שבגוף המטוס. לשמחתי, הקצין הטכני של הטייסת, ישראל יוסף, שיתף פעולה והעלים עין מהשינוי הקל בתצורת ההמראה.
יצאתי לטיסת אימון קרב אוויר בנשר מול שחק, ללא דלק במכל הקדמי. הפלא ופלא! הנשר טס כאילו הוא שחק! המטוס הגיב נהדר לתנועות הסטיק, לא היו אוסילציות, הוא לא איבד אנרגייה, טיסה ממש זהה לשחק! במיוחד לאחר ששרפתי את מעט מעודף הדלק שעדיין היה בנשר, כדי להשוות משקלו באוויר לשחק.
מסקנה רביעית: כשהמכל הקדמי ריק, ביצועי הנשר זהים לשל השחק. אכן, המכל הקדמי, הוא האחראי לאיבוד האנרגייה ולבעיות ההטסה האוסילציבית בנשר. ללא ספק!
עכשיו, כשניתן היה להטיס את הכוונת כראוי, היה עליי לבדוק את יכולתו של הנשר לפגוע במטרה נגררת באוויר. בר בבד יצאה מייד בקשה רשמית לבחון ולאשר שינוי שיאפשר לטייס לבחור ידנית את העברת הדלק מהמכל הקדמי בכל שלב בטיסה. ביקשנו גם לאשר לנשרים היוצאים למשימות יירוט להמריא ללא מילוי המכל הקדמי הזה, ער שיאושר ויבוצע השינוי.
עליתי לטיסה עם הנשר ללא דלק במכל הקדמי, לירי על מטרת דגל נגררת באוויר. נחלתי אכזבה! על אף שהצלחתי לכוון מצוין, בעת ספירת הפגיעות במטרה על הקרקע לא נראו כלל פגיעות מהפגזים שלי במטרת הדגל.
ביקשתי מידידי מרדכי רופא, סגן הקצין הטכני של הטייסת, ומקצין החימוש ארמונד מליקסון בדיקת איפוס כוונת/תותחים לנשר.
טכנאי החימוש של הטייסת העלו לפי הנהלים את מטוס הנשר על ג’קים, לצורך איזונו לפי פלס. 50 מטר לפניו הציבו מטרת איפוס.טלסקופים אופטיים הוכנסו לקני התותחים והשקיפו אל לוח מטרת איפוס נשר שהוזזה ויושרה, ער שהטלסקופים השקיפו במדויק על הסמנים המיועדים להם,
לידו העמידו מטוס שחק על ג’קים באותו תהליך במדוייק.
עלינו לְתאי הטייס של שני המטוסים כדי לראות שהפיפר בכוונת מצביע אף הוא במדויק על הסמן המיועד לו על גבי מטרת האיפוס ואכן הוא הצביע במדויק!
איך זה יכול להיות לעזאזל? שאלתי את עצמי.
“מדוע בכלל יש מטרת איפוס נפרדת לנשר? הרי מבנה המטוסים זהה!” שאלתי את רופא ומליקסון.
“מטרת האיפוס לנשר הגיעה עם קליטת המטוסים, והשימוש בה מתחייב מההוראות הטכניות שקיבלנו ממטה חיל האוויר* ענו שניהם.
מטרת איפוס לשחק! השבתי לעצמי. הרי כל כך הרבה השוואות עשיתי עד כה באוויר, מדוע שלא אעשה גם השוואה אחת על הקרקע?
“רופא, מליקסון, תחליפו בבקשה בין מטרות האיפוס של שני המטוסים. מטרת שחק לנשר ומטרת הנשר לשחק,” ביקשתי.
אחרי היסוס מה, על פי הוראותיהם, טכנאי החימוש החליפו והציבו לפני הנשר את מטרת איפוס השחק, וכיוונו אותה לפי הטלסקופים שבקני התותחים, “אני מבקש לעלות ראשון!” לא יכולתי להתאפק שלא לעלות כבר לתא הטייס כדי לראות על מה מצביע הפיפר שבכוונת,
וואו! לא האמנתי למראה עיניי! הפיפר שבכוונת לא הצביע על הסימון שמיועד לו, אלא כשבעה מילירדיאן מעליו! הפיפר, לב ליבו של כיוון הירי בתותחים, שבאמצעותו הטייס מכוון כדי להפילמיגים – לא היה מאופס לציר התותח!
“איך ייתכן? מה פתאום? הרי הגאומטריה של הכוונת והתותחים ממש זהה בין שני המטוסים!” פלטתי בהתרגשות דומה לגילוי הר הטרודוס והר הכרמל בשיט הנעורים לקפריסין וחזרה… אינני רואה צורך באישורי מטה כדי לאפס זמנית את כוונת הנשר לפי מטרת איפוס שחק רק כדי לבדוק זאת באוויר,”
כנראה שביטחוני שכנע את מרדכי רופא וארמונד מליקסון ששיתפו פעולה, ויחד עם ישראל יוסף סייעו בירי לצאת עם הנשר לטיסת ירי על מטרת דגל נגררת באוויר, מאופס לפי מטרת איפוס שחק וכמובן,ללא דלק במכל הקדמי.
אני טס על נשר מחופש לשחק לחלוטין, התבדחתי עם עצמי לאחר ההמראה. יריתי במטרת הדגל. בלב פועם, חסר סבלנות מיהרתי לחזור לנחיתה, וכאחוז אמוק רצתי לראות במו עיניי אם הפגזיםשלי פגעו במטרת הדגל.
נשימתי נעתקה מרוב התרגשות… פגעתי!
מסקנה חמישית: מטרת איפוס נשר – שגויה! חובה לאפס לפי מטרת איפוס שחק. שאם לא כן, תותחי הנשר לא יפגעו והמיגים לא יופלו!
מועד סיום משימה פרטית זו שלקחתי על עצמי למען הנשר, עם כל הסיכונים האישיים הכרוכים ברבר, חל שבועות ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. כתוצאה מזיהוי הבעיה ופתרונה נתקבלו במפקדת חיל האוויר שתי החלטות מכריעות לגבי מטוס הנשר:
הראשונה, ניתנה הוראה המאפשרת לא לתדלק את המכל הקדמי, ואכן הוא לא תודלק בכל ימי מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה עודכן על ירי התעשייה האווירית סדר העברת הדלק בכל הנשרים, כך שהעברת הדלק תתחיל מהמכל הקדמי, ולכן ניתן היה לחזור ולמלאו לקראת טיסה ולהשתמש בו באוויר.
ההחלטה השנייה, בשלב ראשון, איפוס כל כוונות הנשרים בזמן המלחמה היה על פי מטרת איפוס שחק. אחרי המלחמה בוצעה עבודת מטה מיוחדת לבדיקה ולתיקון החישובים למטרת איפוס כוונת נשר, אשר מן הסתם נמצאה זהה לזו של השחק.
במלחמת יום הכיפורים השתתפותם של מטוסי הנשר בהגנת שמי המדינה ושדה המערכה הייתה מכרעת, והם הפילו כשליש מתוך 291 מטוסי אויב שהופלו בכל מלחמה.
הערות:
1 מרכז הכובד: נקודת המשען לאורך המטוס שכה המטוס בשיווי משקל. חשוב שהנקודה לא תהיה קדמית מדי ממרכז העילוי – הנקודה לאורך המטוס המהווה את נקודת שיווי המשיכה מעלה של המטוס,
2. הספר “בין רקיע לארץ”-סיפורו של טייס קרב” יצא לאור בהוצאת ספרי ניב בשנת 2024. ניתן להשיגו כספר דיגיטלי באתר “עברית-חנות ספרים”, באתר “מנדלי מוכר ספרים ברשת”, כספר מודפס באתר “אמאזון”, באתר “בוקמי” , באתרים אחרים ובחנויות הספרים.
3.שימוש בפרק זה של הספר או בחלקו מותנה באישור בכתב מהמחבר.
ברכות לבהרב ולאומץ לבם של ישראל, רופא, ומליקסון זל.חיל האויר זכה במכפיל כוח (מטוס הנשר המשודרג) במלחמת יום כיפור מבסיס חצור,סיפור כזה שווה פרסום ואולי יותר.
לעניות דעתי גם טייסת 253 באיתם , הטיסה את 2 סוגי המטוסים: נשר ושחק.
מאד מעניין , לא ידעתי על התקלה לכאורה , למרות שעסקתי באותה העת בתחזוקת הנשר במילואים בחצור וגם במהלך המלחמה.