בערבו של ה־ 24 ביולי 1950 הועמד בכוננות ירוט מטוס ספיטפייר בשדה מחניים. בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל מתצפיות אוויריות, אודות מטוסי תובלה לבנוניים הטסים בנתיב קבוע מביירות לרבת עמון בירת ירדן וחזרה מעל שטח ישראל בעמק הירדן, ולאחר שפטרולים של מטוסי ספיטפייר של חיל האויר לאורך הגבול עם לבנון במטרה ליירט את המטוסים לא גילו דבר, הוחלט לבצע יירוט יזום.
ואכן באותו יום בעת שקיעת השמש, חצה מטוס דקוטה בעל סימן רישום אזרחי לבנוני LR-AAN של חברת “איר ליבן” את שטח ישראל בנתיבו הקבוע מביירות לרבת עמון.
בשעה 19:00 דווח על הופעת המטוס, וטייס הספיטפייר סרן משה פלדמן (פלד) הוזנק. הוא פנה צפונה בהכוונת תחנת האלחוט הקרקעית במחניים, וכעבור חמש דקות יצר קשר עין עם המטוס הלבנוני שטס מעל שטח ישראל, מצפון לחולה.
סיפר פלד:
“התקרבתי לצדו השמאלי במטרה לזהות אותו היטב… מיד הורדתי את גלגלי מטוסי (סימן מוסכם בינלאומי שעליו לנחות על־ פי הוראות המיירט) וכמו כן נענעתי בכנפי, וראיתי את המטוס ממשיך בטיסתו ללא תשומת לב לפניותי. עברתי לצד השני (הימני) ועשיתי אותה פעולה — גם לאחר זאת המשיך המטוס בטיסתו הישרה.”
כשהיו שני המטוסים בין כפר־גלעדי למרג׳־עיון שבדרום לבנון, ירה פלד מספר צרורות – ועדיין לא סטה טייס הדקוטה ממסלולו. לאחר שהות של 45 דקות באוויר, ניתק פלד מגע וחזר לנחיתה ברמת־דוד. מטוס הדקוטה המשיך צפונה אל ביירות.
לאחר תקרית זו התמעטו חדירות המטוסים הלבנוניים אל שטח ישראל.
