אלו מכם שעבדו או ביקרו או עברו בשדה התעופה עטרות בירושלים בשנות התשעים של המאה הקודמת, לבטח שאלו את עצמם מהו מטוס הדקוטה שעומד שם כל כך הרבה זמן.
השבוע עברתי (שוב) על אחד מגליונות המגזין “באויר” שיצא לאור באוגוסט 1992 ומצאתי בו תמונה של המטוס וכותרתה: “מטוס דגלס C-53 דקוטה שהובא לישראל מאפריקה השייך לטייס ישראלי חונה מזה מספר חודשים בשדה התעופה בירושלים”.
ואז זכרתי שראיתי את המטוס ביום התעופה שהתקיים בשדה עטרות ב-16 באוגוסט 1993, (ולצערי לא צילמתי אותו). החלטתי לחקור עליו ולגלות איך למעשה הגיע לשדה.
בתמונה ב”באויר” ניתן לראות שסימן הרישום האזרחי של המטוס הוא N56NA. סימן זה הוביל אותי לזיהוי המטוס ולמידע על תולדותיו עד ליום יצורו.
המטוס הוזמן ויוצר ע”י חברת דגלס במפעלה שבסנטה מוניקה כמטוס נוסעים אזרחי מדגם DC-3A-453 מספר יצרן 4979 לחברת התעופה האמריקאית נורת’ווסט, שרשמה אותו על שמה במנהל התעופה הפדרלי תחת סימן רישום NC30025, אולם עוד לפני שהושלם, גוייס ב-14 באוקטובר 1942 ע”י הצבא האמריקאי כדגם C-53C-DO “סקייטרופר” וניתן לו מס’ זנב 43-2023.
המטוס הפך למטוסו האישי של גנרל מונטגומרי בשהותו בצפון אפריקה ובאיטליה. ולאחר שיצא משירות, הועבר לאחסנה והועבר (רישומית) ב-8 בינואר 1945 לידי הוועדה למכירת עודפי המלחמה.
ב- 25 בפברואר 1945 נחכר ע”י חברת התעופה יונייטד איירליינס. אוזרח כדגם DC-3A S1C3G, והוקצה לו סימן הרישום האזרחי NC19934.המטוס הופעל כמטוס תובלה ע”י החברה תחת הכינוי ” Cargoliner Chicago” .נרכש ע”י יונייטד ב-1 באוגוסט 1949. ב-6 במאי 1954 נרכש ע”י חברת ליווארד איירונאוטיקל סיילס והיא שינתה את סימן הרישום ל-N93C בתאריך 3 בנובמבר 1954.
ליווארד מכרה את המטוס ליצרנית המכוניות קרייזלר ב-20 בפברואר 1956, ואז סימן הרישום שונה ל-N81R. המטוס שימש להובלת חלקי מכוניות ברחבי ארה”ב. ב-17 באוקטובר 1961 נמכר המטוס שוב והפעם לבעלים פרטי בשם ג’. פ. וויליאמסון שמכר אותו בסוף אותו חודש לחברת ווילקו אויאיישן אינק. מגרינוויל שבקרולינה הדרומית.
חברה זו מכרה את המטוס ב-7 בספטמבר 1965 לחברת אויון אינק. מיוסטון שבמדינת טקסס וזו מכרה אותו למר ט. ג’. הולמס מלה-גראנג’ שבטקסס ב-6 בדצמבר 1973. לאחר 3 שנים בדיוק נמכר לחברת אוניקס אינק. וב-29 בינואר 1977 נמכר לחברת הסחר במטוסים גורדון אוויאיישן סיילס (כיום גורדון איירקרפט).
משם נמכר המטוס ב-5 באוקטובר 1977 ל-ר.ס. האנגייט מסאות’ בנד, ששינה את סימן הרישום ל-N400RS ב-7 בינואר 1978.
ב-16 ביוני 1979 נמכר המטוס לט. ג’. הייוורד מבלופטון בקרולינה הדרומית. השתמשו בו לריסוס יתושים ותחת כנפיו נרשמה הכתובת Mosquito Control. יצא משימוש במנחת חקלאי קטן בשם מאתר שבמדינת ג’ורג’יה. ב-6 ביולי 1983 נמכר לטרי ס.קארפר,ב-1 בספטמבר 1983 נמכר לחברת התעופה נורת’רן איירוויז מדרום בורלינגטון שבמדינת ורמונט. חברה זו שינתה את סימן הרישום ל-N56NA ב-27 בפברואר 1985,שיפצה את המטוס שיפוץ יסודי והטיסה אותו עד שיצא משימוש ביולי 1989.
ב-4 באפריל 1990 עבר המטוס לבעלות פיטר מיליק ,שהיה במאי בטלויזיה הישראלית. הוחזר לכושר טיסה והוטס לאירופה במאי 1990.בתחילה הוטס לרייקיאויק שבאיסלנד המריא משם ב-25 במאי, אולם חזר על עקבותיו בשל תקלת מנוע. לאחר תיקון קל שבוצע, המריא למחרת לשדה התעופה לוטון בבריטניה, אליו הגיע בשעות אחר הצהרים ואז הצוות החליט להישאר לחניית לילה. למחרת המריא מלוטון לנאפולי שבאיטליה בקטע הבא במסע של 12,000 מייל לאפריקה. באפריקה הוטס לשינוע חבילות עלי תה בין המטעים בדרום מוזמביק. לבסוף הגיע לשדה עטרות ביולי 1991 ואוחסן שם.
בסופו של דבר מכר מיליק את המטוס והוא הוצא משימור, הורץ ולאחר מכן הוטס לצרפת ומצא את דרכו למוזיאון Musee Europeen de l’AViation de Chasse (המוזיאון האירופאי לתעופה קרבית) שבמונטלימאר-אנקון. נראה שם לראשונה בשנת 1998. הועמד בתצוגה תחת כיפת השמיים ובינתיים, ב-15 מרץ 2001 הועבר הבעלות עליו על הנייר לחברת סאנבסט אינדוסטריז קורפוריישן ובספטמבר אותה שנה לחברת מגרב איירו סרוויס מרחוב קפטיין טיריאט בקזבלנקה שבמרוקו. בשנת 2008 נמכר לטייס פרנציסקו אגולו. סימן הרישום האמריקאי בוטל לבסוף ב-7 ביוני 2012.
בשלב מסויים הצליח צוות המוזיאון להניע את מנועיו של המטוס והוא נצבע כאחד ממטוסי הדקוטה של חיל האויר הצרפתי.
