פרטי המטוס:
דגם: מיראז' IIICJ
טיפוס: מטוס קרב
יצרן: דאסו, צרפת
מספר יצרן: 101
מספר סידורי בסדרת היצור לחיל האויר:CJ-1
מספר גוף: 46F
תיאור האירוע:
ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, במסגרת מבצע "מוקד" יצאו מרמת דוד מפקד טייסת 117 רס"ן עמיחי שמואלי במטוס שחק 16 ואיתו סרן מאיר שחר בשחק 02 לגיחת פיטרול מעל ש"ת דמשק. שדה זה הופצץ והמטוסים שבו כבר הושמדו.
לקראת סיום המשימה, כשכמות הדלק במיכלי המטוסים הגיעה למינימום הדרוש לחזרה לבסיס, ובהיותם בגובה 25,000 רגל ובכיוון צפון, קיבלו הטייסים הוראה מהבקר להיכנס ליעף צליפה על השדה. המטוסים ביצעו גלגול צללו על השדה וביצעו יעף צליפה בגובה נמוך. ותותחי הנ"מ הסוריים פתחו באש תופת. שני מטוסי השחק נפגעו. שמואלי הצליח למשוך את מטוסו עד שהגיע לאיזור צומת גולני כשהוא מלוה ע"י ראובן הראל, ולאחר שאיבד שליטה על ההגאים והמטוס נכנס לסיחרור, נטש אותו, ובנטישה נפגע קשה בגבו.
מאיר שחר התרסק עם המטוס ליד השדה ונהרג. תחקיר הגיחה שבוצע ע"י מודיעין ח"א קבע שהמטוסים נפגעו למעשה מטילי "אטול" שנורו ממטוסי מיג 21 סוריים שהיו בפטרול להגנת שטח מסביב לשדה.
סיפר הטייס יונתן שחר, אחיו של מאיר, למאגר סיפורי מורשת של תכנית "הקשר הרב דורי" :
| "הוא יצא לטיסה שלא הייתה אמורה להיות תקיפה אלא טיסת יירוט של מטוסי קרב של האויב, אבל בגלל שכבר בתקיפה הראשונה כל המטוסים חוסלו לא היה להם מה לעשות אז הם הסתובבו וחזרו. בשלב מסוים התחיל להיגמר להם הדלק אז הם הודיעו למפקדה שהם רוצים לנחות, אך נמסר להם לתקוף את שדה התעופה של דמשק, מה שהיה טעות כי 2 המטוסים התרסקו- הראשון היה של אחי שהתרסק באותו הרגע והוא נהרג, והשני התרסק וננטש על שפת הכנרת. בזמן שלא ידעו אם אני חי או מת, אחי נהרג, כך שהחוויה הייתה מאוד דרמטית. אחי מאיר היה בן 22 בנופלו." |
גופתו של שחר הוחזרה ע"י הסורים לאחר שישה שבועות והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.
אחת הגיחות האומללות ביותר בתולדות חיל האוויר, אובדן מיותר לגמרי.