פרטי המטוס:
דגם: A-4H סקייהוק
טיפוס: מטוס קרב
יצרן: דגלס איירקרפט קומפני, מפעל אל סגונדו, קליפורניה,ארה"ב
מספר יצרן:
מס' צי:
פרטי האירוע:
(מקור: ביטאון חיל האויר)
ב־16 באוקטובר ,1973 היום העשירי למלחמת יום הכיפורים. בצליחת התעלה נתקלים כוחות צה״ל בהתנגדות מאסיבית של המצרים. רביעיית מטוסי עיט מטייסת 102 (מבנה "אמפר") מוזנקת לעבר קנטרה למשימת סיוע לכוחות הקרקע. באוויר, מקבל המוביל, מנחם אייל, שינוי מטרה. ללא הכנה מוקדמת ומבלי שלכל חברי המבנה יהיו מפות מתאימות, הם מופנים דרומה, לחווה הסינית, שבה ניטשים באותה עת קרבות מרים. המטוסים נקראים לסייע לכוח צנחנים הנמצא למרגלות גבעה בחווה הסינית ולהטיל פצצות על מתחם חי"ר מצרי הממוקם על ראש הגבעה.
מעל לחווה הסינית נורים על המבנה אש נ"מ וטילי כתף. ארבעת המטוסים מבצעים טיסה מאוד נמוכה, קרובה לקרקע, בקצב מהיר מאוד, מסחרר. בזה אחר זה הם מושכים, צוללים ומשחררים את החימוש. אתר־כך הם יוצאים מהיעף, כל אחד לכיוון אחר, מתמרנים כדי להתחמק משיגורים.
כשהם מתכנסים למבנה, הם מגלים שמספר אחד, מנחם אייל, נעלם. איש לא ראה את מטוסו של אייל נפגע, איש לא ראה אותו נוטש. הוא דיווח שהוא נכנס ליעף, ודיווח שהוא יוצא. מלבד זאת, לא אמר אף מלה בקשר. שוב ושוב קראו חברי המבנה בקשר ל״אמפר אחד", קוד הקריאה של אייל, אך לשווא. לא היתה תשובה. בתחקיר התברר שמספר שניים, אברהם שובל, היה האחרון שהבחין במטוסו של אייל. כשיצא מהיעף, הבחין במטוס שפונה לעברו, והניח שהטייס רוצה להיכנס איתו למבנה הגנה. שובל נכנס להטיה כדי להצטרף למטוס. כאילו לא ראה, כאילו היה מבטו של אייל מקובע על נקודה רחוקה באופק, המשיך המטוס לטוס קדימה וחלף מתחת למטוסו של שובל. כששובל הפך בחזרה, המטוס של אייל כבר לא היה שם.
"באוויר, בדרכי חזרה מגיחה אחרת, שמעתי בקשר ש ׳אמפר אחדי איננו," מספר אורי שחר, מפקד הטייסת במלחמת יום הכיפורים. "ניסיתי לקרוא לו בקשר, בערוץ החירום, בתקווה שהוא נטש. קראתי לו שוב ושוב. בקשר היתה דממה. לא היו לי הרבה אשליות. במלחמה הזו, יצא לי לקרוא מספר פעמים לאנשים שכבר לא היו בחיים."
עד חודש ינואר נחשב מנחם אייל כנעדר. ליחידה לאיתור נעדרים לא היה אפילו רמז או קצה חוט, שיוביל אותם למטוסו של אייל. אף אחד לא ראה היכן נפל המטוס, ובתצלומי האוויר של האיזור לא היה זכר לבור, או לשברי מתכת, או לכל דבר אחר שיעיד על מטוס שהתרסק. לבסוף, כאשר כבר היו קרובים לבשר למשפחה ש"מקום קבורתו לא נודע", נתגלה המטוס כמעט במקרה. יוסי לב־ארי, איש היחידה לאיתור נעדרים, התיידד עם אל"מ מצרי ושאל אותו אם נתקל בשברים של מטוס במדבר. אותו אל"מ הוליך את לב־ארי לשברי מטוס, שזוהה כעיט של מנחם אייל. לידו זוהתה גם גופתו של מנחם. חקים מהמטוס, כולל התותחים, נותרו ללא פגע. עובדה זו חיזקה את ההערכה הראשונית, שמנחם אכן נפגע בזמן הטיסה הנמוכה, ושהמטוס התפרק על הקרקע לחלקים שלמים, מבלי להתפוצץ.
