| פרטי המטוס: דגם: מוסקיטו FB.MK.V טיפוס: מטוס קרב הפצצה יצרן: דה הוילנד, בריטניה מספר ח"א המלכותי הבריטי:RS566 פרטי האירוע: הטייס שמואל בבלי והנווט אלישע גלאון טסו במוסקיטו 2137 בגיחת ניווט לבאר אורה שבערבה ביום 24.5.54. תוך כדי הטיסה החל אחד ממנועי המטוס לעבור את מגבלת הטמפרטורה ובבלי דומם אותו. לאחר מכן החל להתחמם גם המנוע השני. בבלי ביצע נחיתת אונס בסדום. המטוס נהרס ונגרע מהסד"כ. סיפר בבלי בספרו "דרך הנשר בשמים" : "המטרה היתה לבצע פקודת משימה מדומה, ולתקוף מטרות בנגב ובערבה. היה יום קיץ חם מאד, והמוסקיטו לא התאים למזג האויר החם שלנו. נוזל הקירור של המנועים היה גלייקול מהול באתילן. הקו האדום לטמפרטורת המנוע היה 125 מעלות צלזיוס, וקו זה אסור היה לעבור. בקיץ היינו כמעט תמיד קרובים לקווים האדומים. בנתיב הטיסה צפונה בערבה לכיוון סדום החום היה ללא נשוא, המנועים לא קיבלו את הקרור הדרוש, וכמובן לא יכולתי להוסיף כוח למנועים ולטפס לאויר קר יותר. הייתי בגובה נמוך וניסיתי להגיע לשדה כלשהו על מנת לבצע נחיתת חרום. השדה היחיד שהיה בסביבה היה המנחת של סדום. זה היה מסלול קצר שלא התאים לנחיתת מוסקיטו. בגלל הגובה הנמוך לא יכולתי ליצור קשר, להודיע על חרום, ולבקש הפעלת המנחת עבורי. כאשר המנועים רתחו, הנצתי מדחף כאשר אני טס על מנוע אחד לסרוגין. וכך, על מנוע אחד, בגובה נמוך ובמהירות מזערית, הגעתי לסדום ועשיתי פניה שמאלה לכיוון דרום לנחיתה. מאחר שהמסלול היה קצר, נחתתי נחיתת גחון ללא גלגלים. מצאתי את עתמי בסוף המסלול בנחיתת ריסוק חזקה כאשר הכל אפור לי מול העינים, ואני מחכה בחרדה להתלקחות הדלק שבמיכלי המטוס. לאחר שניות ארוכות שמעתי את דממת רעש המתכת, והבחנתי שבמקום לוח מכשירים אני רואה שדה ונוף…. יצאתי עם חבלות ושבר בקרסול, ואלישע גלאון עם חבלות בלבד." גוף המטוס נשבר לשניים ולא ניתן לתקנו. אישור מחייה ניתן ע"י מפקד חיל האויר ב-21 בספטמבר 1 |
עוד כתב בבלי על התאונה בספרו "דרך הנשר בשמים" (תודתנו ליובל נעמן על ההפנייה)
על נחיתת הריסוק כתב שמוליק בבלי בספרו “דרך נשר בשמיים”
http://files.iaflibrary.org.il/DLFlippingBooks/Biography/Eagle/files/assets/basic-html/index.html#93
דגם VI לא V. מחייה בספטמבר 1954