טיל "אגרוף סגול" ששמו במקור ״סטנדרט ארם״ AGM -78 , הוא הוא נשק מתביית קרינה נגד מכ"ם לדיכוי סוללות טילים. היצרן המקורי היתה חברת ג׳נרל דיינמיקס, וחברת ״לורל״ פיתחה את הדגם המצומצם והזול יותר, וזה הדגם שנרכש ע״י ח״א, סופק החל משנת 1976 ונכנס לשירות מבצעי בשנת 1977 והוא הותאם במיוחד לדרישות המבצעיות של צה"ל.
לקליטת המערכת נשלחו 2 צוותים, צוות אחד מורחב שכלל טכנאי בקרת ירי (בקר"י) מכנף 4 ואנשי מטה.
הצוות השני היה צוות מצומצם של שני אנשי חימוש, קצין מטה, ואותי כקצין החימוש בטייסת 105 האמורה לקלוט את המערכת. עפ״י הנהלים של אותם ימים, כל משלחת שיצאה להכשרה ולימודים בארה״ב חויבה במעבר מבחן באנגלית שנערך בשגרירות ארה״ב. במבחן פגשנו את אבי ברבר שהיה מתוכנן לצאת לארה״ב להתאמת חליפה לטיסה בגובה רב, ובשיתוף פעולה כולנו צלחנו את המבחן.
צוות בקר"י יצא מוקדם יותר לקליפורניה לחברת לורל, ואנחנו, צוות החמוש יצאנו כשבועים מאוחר יותר. בגלל תקלה, מדי הייצוג ובגדי העבודה שלי לא נשלחו בדואר הדיפלומטי, ונאלצתי לקחת את המדים איתי. בנוסף, במשלחת שיצאה לפנינו היו דתיים ונתבקשנו ע״י המשפחות שלהם להעביר להם אוכל כשר מהארץ. גם לאיש המטה וגם לי הייתה זו פעם ראשונה לצאת את הארץ.
כאשר נחתנו בניו יורק, בגלל השעה המאוחרת לא המתין לנו אף נציג של המשלחת. לרוע מזלי, בבדיקות המעבר במכס נדרשתי לפתוח מזוודה, ולמרבה הפתעתם של המוכסים הם ראו את המדים, ומייד החלו להפוך הכל בחיפוש אחרי כלי נשק. לא עזרו כל ההסברים, וכאשר פתחו את המזוודה השניה וגילו את האוכל, זה היה כבר יותר מדי עבורם. איני זוכר כיצד בסופו של דבר נתנו לי לעבור מבלי להחרים דבר.
הגענו למלון שהוזמן עבורנו . קיבלנו חדר באחת הקומות הגבוהות בבית המלון, התארגנו, וחברי לחדר ניגש לדלת וכאשר קירב את ידו לדלת חטף מכת חשמל. כטירונים בחו״ל ומהסיפורים ששמעו על מעשי השוד והגניבה, אמרנו אחד לשני שבטח זו מערכת שהותקנה למניעת גניבות, אבל כאשר אני נגשתי לדלת לי לא קרה כלום, ואז בבחינה מחודשת זיהינו שאני יחף והשותף שלי נעל נעלים שצברו חשמל סטטי שנפרק ברגע שנגע בידית הדלת. (בהמשך תבינו למה הסיפור הזה רלוונטי).
למחרת בבוקר קיבלנו כרטיסי טיסה לקליפורניה, ובנחיתה התקבלנו ע״י נציגי חברת לורל וחברים מהמשלחת שיצאה לפנינו. נסענו למפעל, וכשהגענו לשם בקבלה העבירו לנו תדריך סודיות. ולפני שהמלווה לוקח אותנו לכיתת הלימוד, אנחנו שומעים שבכריזה מבקשים מהעובדים במפעל לסגור את דלתות החדרים שלהם, כי משלחת האורחים עומדת לעבור בפרוזדורים. נלקחנו לאחר כבוד לחצר פנימית במבנה המפעל, שם הוצב קרוון ששימש ככיתת הלימוד.
כדי לסבר את האוזן, כאשר אחד מהקבוצה היה נדרש לשירותים, היינו ממתינים למלווה, ורק לאחר שהכריזו שיש לסגור את הדלתות, ליוו אותנו לשירותים וחזרה. לא התאפקנו ושאלנו האם אלו הם קשרי העבודה בין הצבאות, ואז הסבירו לנו, שאנחנו המרגלים הטובים ביותר בעולם, ולא רק שאנחנו גונבים ומעתיקים מידע, אלא שאת המידע שאנחנו מעתיקים, אנחנו מפתחים ומשכללים את המוצר הסופי כך שהוא תמיד עולה על המוצר שאותו גנבו ידע ומידע.
באירוע נוסף שמוכיח לעיתים עד כמה הם ״מרובעים״ ביקשנו להצטלם עם הטיל למזכרת, והם בכל תוקף לא אישרו להצטלם עם הטיל או לצלם אותו, והסיבה שלהם הייתה, שהם חייבים לשמור על סודיות וביטחון שדה. מאחד מסופי השבוע, סיירנו בנמל בסאן דייגו, ולהפתעתנו עגנה בנמל משחתת של צבא ארה״ב שעליה היו מוצבים הטילים. לנו לא אישרו לצלם. וכאן בנמל המשחתת חנתה והייתה פתוחה לביקור של קהל המבקרים בנמל. הצטלמנו עם הטילים ובתום חופשת סוף השבוע הצגנו להם את התמונות, לא היה להם כל הסבר.
בסיום ההכשרה שלנו במפעל שהייתה למספר שבועות בודדים טסנו לוושינגטון DC ושם בבסיס של חא״א עברנו הדרכה על המנוע הרקטי של הטיל, וכאן הסיפור מתחבר לאירוע בבית המלון. כאשר הגענו לפתח מפעל יצור חומרי הנפץ, ולאחר שרוקנו את כל הכיסים, הוצמדו לנעלים שלנו פסי מתכת שחוברו מעל לכף הרגל שלנו, ושם קיבלנו הסבר על צבירת חשמל סטטי, ועל הצורך בביצוע השוואת פוטנציאלים. (היו מספר תאונות בח״א בגלל חשמל סטטי, ואי ביצוע השוואת פוטנציאלים).רק לאחר מכן נלקחנו לסיור בנבכי המפעל.
למחרת עברנו לכיתת לימוד ובפעם ראשונה עשינו היכרות עם נושא הטיל או בקיצור הנט״ל. רק במהלך ההכשרה של פירוק והרכבת הנט״ל וביצוע פעולות אחזקה דרג א׳-ב׳, שמנו לב שעל הנט״ל עליו אנחנו לומדים, יש סמלים של ח״א האירני שמערכת זו הייתה כבר ברשותו, והציוד הגיע לבית המלאכה בארה״ב לביצוע ביקורת דרג ד׳.
חזרנו לארץ כל אחד לתפקידו, ולאחר תקופה קצרה קלטנו את מערכת הנשק בטייסת. על מטוס הקורנס ניתן היה להרכיב שני טילים, אחד בכל כנף על הפיילון.
השימוש המבצעי הראשון בחיל האוויר הישראלי התבצע ב-9 ביוני 1982, במסגרת מבצע "ערצב 19".במבצע זה, מטוסי קורנס מטייסות 105 כל אחד חמוש שני טילים, תקפו את סוללות טילי הקרקע-אוויר (טק"א) הסוריות בבקעת הלבנון. הטיל נרכש על ידי ישראל מארצות הברית ב-1977 והותאם במיוחד לדרישות המבצעיות של צה"ל.
| במבצע "ערצב 20" ב-10 ביוני המריאו 18 קורנסים מטייסת 105 לחסל את הסוללות שנשארו בבקעת הלבנון, אולם רק צוות אחד שיגר. במבצע "ערצב 21" ב-11 ביוני, המריאו שישה קורנסי הטייסת חמושים בטילי אגרוף סגול לפטרול אגרוף סגול אולם רק צוות אחד שיגר.ב-12 ביוני ביצעה טייסת 105 עוד שמונה גיחות פטרול . בסך הכל ביצעה הטייסת במלחמת של"ג 104 גיחות אגרוף סגול בהן שוגרו 35 טילים. |
בארה"ב פיתחו דגם קרקעי של המערכת שכונה ״קרס״, שבה שוגרו טילי ה"אגרוף סגול" מ-3 משגרים שהיו מותקנים על משאיות מדגם "ריאו". הן יובאו ארצה ונקלטו עד שנת 1979
מספר אייל שי שנקמן:
לי יצא לשגר את אחד הטילים האחרונים במלחמת ״שלום הגליל״. ב-24 ליולי 1982 ביצענו פטרול במקביל לתקיפות שביצעו מטוסים אחרים בבקעה. לקראת סוף המשימה, מספר 2 שלנו סיים דלק וחזר לנחיתה. נשארנו בודדים בפטרול. נסינו לתאם.
הסורים, שכנראה זיהו את סוג המשימה שלנו, מאוד נזהרו משידור כשטסנו לכיוון הסוללה. רגישות הקליטה של הטיל הייתה גבוהה מאוד וגם כאשר נמצאנו בנתיב מתרחק, וסוללה ששידרה, קיבלנו קליטה עליה.
בפעם השנייה או השלישית בה היינו עם הגב למערך, קיבלנו קליטה ברורה של סוללה, פנינו מיד לכיוון הסוללות וראינו מספר טילים באוויר. אחד מהם פגע בקורנס 185 מטייסת 119 של גיל פוגל ואהר׳לה כץ ז״ל. ביקשנו אישור לשיגור מיידי אך בגלל הבלגאן לקח עוד סיבוב עד שאישרו לנו לשגר. שיגרנו את הטיל מעל אצבע הגליל בסביבות גובה 25,000 רגל.
למי שראה פעם את הטיל הזה, הוא ענק, גם יחסית לקורנס. בשיגור, הוא מבצע נפילה חופשית של אלף רגל בערך ואז ניצת המנוע. מה שמדהים הוא שעם כל הרעש שיש בקוקפיט והמרחק הגדול, שמענו את המנוע מוצת!
מיד לאחר הצתה הטיל תוקע טיפוס של שבעים מעלות ועובר לפני האף תוך הוצאת כשן לבן חזק מאוד.
עקבנו אחרי מעוף הטיל ופתאום, אי שם מעלינו אנחנו רואים שהטיל מבצע סיבוב פרסה, ומסתובב כאילו ישר אלינו. פחד אלוהים. אחרי שניה או שתיים הוא התפוצץ באוויר. כמובן שלא שיגרנו עוד טיל וחזרנו לנחיתה.
בחקירה התברר שהמנועים, או לפחות חלקם, היו ישנים והחומר ההודף המוצק שלהם התחיל להיסדק, מה שגרם לפריצת המעטפת תוך כדי הבעירה ונוצר מסלול טיסה מטורף. לטיל יש מנגנון השמדה עצמית שפועל במשהו כמו 25 ג׳י צידי, וזה מה שפוצץ אותו.
אגב – בפועל מכל השיגורים שהיו במכת הפתיחה, יש עדויות שרק שני טילים פגעו בסוללות. אחת שבה נראה עשן פגיעה כאשר מגיעה הפצצה הגולשת הראשונה, כלומר משהו (סגול?) פגע בה קודם. הסוללה השניה נפגעה בוודאות מסגל מכיוון שהיא הייתה בכלל ברמת הגולן ואחד הטילים הלך עליה.