במלחמת יום כיפור הייתי הקצין הטכני של טייסת 118. במהלך המלחמה נהרגו 3 אנשי הגף טכני ששמשו מכונאים מוטסים בשני מסוקי יסעור שהופלו מאש כוחות האויב.
המסוק הראשון שהופל (12/10/73) היה מס' זנב 131. הוא היה במשימת "כתף" באזור תעלת סואץ והופל באזור אום חשיבה. הייתי במסוק נוסף באותה משימה במרחק 2 דקות מהמסוק הראשון. היינו הראשונים שנחתנו ליד ״האודים העשנים ״ וזיהיתי שזה יסעור לפי מסנני ה״איפס״ בכונסי המנועים שהם ייחודיים.
את אותו מסוק הטיסו 2 אנשי צוות נוספים ועוד 5 מפעילי ל״א. 2 מפעילים מצאו עצמם מתחת למצנחים פתוחים לאחר הפגיעה במסוק. הם הגיעו לקרקע בשלום. קיבלנו את אותות מכשירי ה״רינה״ שלהם וראינו אותם מנפנפים בידיהם על הקרקע. הבקר דיווח שכבר נשלח מסוק אחר לחילוצם.
המסוק השני, מס' זנב 949 הופל בסוף המלחמה (24/10/73), היה במשימת חילוץ פצועים מהעיר סואץ, זה ארע בסמוך להפסקת האש, מיקום כוחות וכוחות האוייב עדיין לא היה ברור,״. המסוק הופל מאש כוחות האוייב ממערב לתעלה. 2 אנשי הגף הטכני, מכונאי מוטס ו״עוזר״ שהיו חלק מאנשי הצוות נהרגו ויחד איתם גם 2 הטייסים וגם צוות רפואי – קצין רפואה ושני חובשים.
לקריאה נוספת: הפלת יסעור 949 מאת אבינעם מיסניקוב וחגי הוברמן באתר זה.
—————
הטייסת שעדיין הייתה בשלבי הקמה – ששת המסוקים האחרונים הגיעו כחצי שנה קודם. לטייסת עדיין לא היו אנשי גף טכני מילואים מוסמכים, ובמיוחד היה מחסור חמור במכונאים מוטסים. בתחילת המלחמה היו בטייסת 16 מסוקים שטסו ב-10 ימי המלחמה הראשונים 24/7 .
באותו זמן היו בסה״כ 17 מכונאים מוטסים מוסמכים, שהיו גם בכירי הנגדים בטייסת ומנהלים את הגף הטכני. מרגע הישמע הסירנה בתחילת המלחמה, כל מכונאי מוטס צוות למסוק ספציפי וביצע את כל משימותיו, והיה גם אחראי לטיפול ולאחזקת המסוק כשהוא מחוץ לבסיס האם.
הטייסת פעלה בכל הגזרות והייתה מפוצלת בין 4 – 5 אתרים שונים, כאשר כל ראשי הצוותים והמנוענים מתפקדים גם כאנשי צוות טיסה. כל מכונאי מוטס ביצע בממוצע יותר מ-100 שעות טיסה. אני כקצין הטכני ״רק״ 60 שעות טיסה… הייתי גם ״הקצין הטכני״. הטייסת ביצעה 1,775 שעות טיסה (כמות של 4 – 5 חודשים ! ), הצילה – 1,616 פצועים, חילצה 16 אנשי צוות אוויר שהופלו (חלקם בעומק שטח אוייב) וביצעה מבצעים מיוחדים עם כוחות הסיירות.
לא זכור לי שמישהו מאנשי צוות הקרקע , כולל מכונאים מוטסים זכו לציון לשבח, אפילו לא זכור לי אם מישהו התעניין איך אנחנו שורדים ומתגברים על הקשיים או השתתפו בצער על הנפגעים.