
היינץ הלל סימון (Heinz Simon) היה בכיר במחלקת התעופה האזרחית של ממשלת המנדט הבריטי ובהמשך במנהל התעופה האזרחית של מדינת ישראל. סימון מוכר בעיקר בזכות מפעל התיעוד הצילומי שלו, אשר הנציח את ראשית התעופה בארץ ישראל, הקמת שדה התעופה לוד (נתב"ג), ואירועים תעופתיים היסטוריים משנות ה-30 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.

סימון נולד בגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. עם הגעתו, השתלב במחלקת התעופה האזרחית של ממשלת המנדט הבריטי, ועבד בצמוד לראש המחלקה באותם ימים, מייג'ור דאגלס גמבלי (Major Douglas Gumbley). בשנת 1932, בעקבות התפתחות התעופה בארץ ישראל, הוקמה על ידי ממשלת המנדט מחלקה לתעופה אזרחית בראשות מייג'ור גמבלי, שעסקה בניהול שדות התעופה, פיקוח על מעבר אווירונים בשמי הארץ, מתן רישיונות, סלילת מנחת חדש ליד חיפה (ששימש מטוסים שייבאו נפט מעיראק) ותכנון שדה תעופה גדול ליד לוד (לימים נמל התעופה בן-גוריון).
במסגרת תפקידו, היה סימון שותף להקמתו ולניהולו השוטף של שדה התעופה ליד לוד (שנפתח רשמית בשנת 1937), אשר נבנה על ידי חברות קבלניות עבריות תחת איומי המרד הערבי הגדול. לאחר הקמת מדינת ישראל, המשיך סימון את שירותו הציבורי ועבר לעבוד במנהל התעופה האזרחית הישראלי (שהיה כפוף למשרד התחבורה). הוא ליווה את ראשי המנהל ובכירי ענף התעופה בסיורים ברחבי הארץ, לימים הקים ופיתח את משרד ה-AIS (מרכז מידע תעופתי עולמי). סימון תיעד את הקמתם של מנחתים ושדות תעופה חדשים במדינה הצעירה, בהם שדה התעופה באילת ומנחת מצדה. כמו כן, הוא צלם חובב נלהב, אשר נשא עמו מצלמה לכל מקום במהלך עבודתו בשדות התעופה. בזכות הגישה הישירה שהייתה לו למסלולי הטיסה, למטוסי התקופה וללשכות הבכירים, הוא הצליח ליצור אוסף צילומים נדיר בהיקפו.
אוסף התמונות והתשלילים (הנגטיבים) שלו, המוכר כיום בשם "אוסף היינץ סימון", כולל תיעוד של:
- בניית שדה התעופה לוד: שלבי ההקמה של מסלולי הטיסה, מבני השדה ומגדל הפיקוח בשנות ה-30.
- מטוסים היסטוריים: מטוסים אזרחיים וצבאיים מוקדמים שפעלו בארץ וביקרו בה, בהם מטוסי דה הבילנד דראגון רפיד פייפר קאב, בואינג סטירמן ועוד.
- נוסעים ואורחים רמי מעלה: אישים חשובים, דיפלומטים ומכובדים שעברו בשערי ארץ ישראל בשנות המנדט ובעשורים הראשונים למדינה.
- תאונות ונחיתות אונס: תיעוד ויזואלי יוצא דופן של תקלות טכניות, נחיתות לא מוצלחות והתרסקויות מטוסים בשדה לוד וסביבתו (כגון התרסקות מטוס הרפיד של ארקיע בשנת 1954 וההתנגשות האווירית מעל תל אביב ב-1952).

לאחר מותו, נשמר האוסף ההיסטורי על ידי בנו, רוני סימון, אשר מסר את התצלומים והתשלילים למפעלי תיעוד וארכיונים דיגיטליים בישראל לצורך שימור ומחקר. כיום, האוסף מהווה מקור מידע יקר ערך עבור חוקרי תולדות התעופה בישראל. צילומיו משולבים באופן קבוע במאמרים היסטוריים, באתרי תעופה ובפרויקטים לאומיים לתיעוד תולדות עם ישראל.
היינץ הלל סימון נפטר בשנת 2000.