הלילה – לפני 49 שנה 16 ביוני 1970 – התקיימה פעולת חה”נ צנחנים שנקראה “שפט 47”. הפעולה נערכה בסוריה על כביש דמשק –סווידא מספר קילומטרים דרומית לדמשק ומטרתה היתה פיצוץ גשר כביש ועמודי חשמל.
באותה תקופה שימשתי כמפקד חה”נ צנחנים ואזי נקבעה הסיסמא “הצטרף לצנחנים וראה את המזרח התיכון”.. מספר ימים לפני המועד המתוכנן נקראנו לרפול הקצח”ר לקבוצת פקודות לביצוע. באולם התדריכים היו נציגים מכל זרועות צה”ל להגיש עזרה בשלבי התיכנון השונים. רפול שלח את קצין הנדסה ראשי ועוזריו לחשב כמה חומר אנו אמורים לקחת לפיצוץ הגשר, חה”א הגיע עם כל הנתונים הדרושים ובאותו ערב יצאנו לתירגול ראשון על גשר הרכבת ליד תל-נוף. הוקצה לנו מסוק סופר פרלון מטייסת 114 שקברניטו אברהם פרי – מספר שנים אח”כ פגשתיו כקברניט באל על כשאני אחד המאבטחים….(טייס המשנה היה עקיבא ורדי-המערכת)
הכל נראה מוכן מלבד שלוש נקודות. נקודה ראשונה – הגשר היה גבוה ועל הכביש היתה תנועת מכוניות, כך שהיינו צריכים להצמיד את החומר מלמטה…”סיעור מוחות קצר” והנהג של הפלוגה נשלח ל”סולמות שושנה” להביא שני סולמות גבוהים שעליהם נשים את החומר שיוצמד לצד התחתון של הגשר. נקודה שניה – לא היה לנו עדיין חישוב כמה חומר צריכים…רפול קרא לקצין הנדסה ראשי ” כמה חומר צריך” שאלו “60 ק”ג” ענה קהנ”ר.. רפול הפנה פניו אלי “תקחו 120 ק”ג” הפטיר. קהנ”ר קם ממקום מושבו ורטן “עם כל החישוב שלנו למה אתה אומר כמות אחרת ” ? רפול, עם חוש ההומור שלו אמר לו ” הייתי צריך ממך את המספר שאותו אני מכפיל בשתים”…נקודה שלישית – בתצ”אות שהיו לנו הבחנו בעמודי חשמל לאורך הכביש, הצענו לרפול שבהזדמנות שאנו שם כדאי להורידם…”רק אם יש לכם זמן” אמר…קפצנו לחולית לסקוב בצריפין והצטידנו בלבנים מגנטיות להגדלת השמחה…
יום לפני הפעולה קורא לי חיים נדל המח”ט ואומר “בא אלי אחד הסמג”דים – אסף חפץ – בטענה שהוא היחיד שלא היה עדין מפקד מבצע כזה…אני מצטרף אותו לכוח ותסתדרו ביניכם”…לא ראיתי כל בעיה ובאמת הצירוף המוזר הזה עבד טוב.
יום הביצוע – לקראת ערב טסנו לרמת-דוד. תדריך אחרון עם צוות המסוק לחיצות ידיים מסורתיות עם הרמטכ”ל ושאר המפקדים ועלינו לסופר פרלון לטיסה הארוכה לכיוון דמשק. ליל ירח קסום ונתיב טיסה שהוליך אותנו דרך ירדן וצפונה לסוריה על מנת לעקוף את קו מוצבי הגבול. נחיתה על גבול הלג’ה הגדולה במרחק הליכה מהגשר. היינו מחזה מוזר ..כ-11 לוחמים עם שני סולמות ארוכים נעים במהירות ליעד…התלוצצנו שאם מישהו עוצר אותנו סיפור הכיסוי שלנו הוא שאנו הולכים לצבוע את הגשר…
התפצלנו למספר כוחות…אלי הסמ”פ טיפל בהנחת המטענים מתחת לגשר. אני והרס”פ פתחנו בריצה מהירה תוך שאנו מצמידים את הלבנים המגנטיות לעמודי החשמל ומפעילים את מצת ההשהייה…על הכביש ממשיכה תנועה דלילה למדי שכל פעם שמגיע רכב אנו כורעים לצד הדרך..היינו על הקרקע כ- 40 דקות בסיומם קראנו למסוק שהיה בהמתנה על הקרקע היכן שהוא בלג’ה..עם המראתנו הספקנו לראות את הגשר ועמודי החשמל לידו עולים בסערה השמימה..והביתה…
תחקיר קצר ברמת דוד…”עוד נספיק להגיע הביתה” חשבתי..
למחרת בעיתונים – “כוחות פשיטה של צה”ל פוצצו גשר ועמודי חשמל ליד דמשק” …היה טוב…
