את יום השנה העשירי להרצחו של הצנחן הארץ ישראלי פרץ גולדשטיין, (שעל שמו קרוי “בית הצנחן” בקיבוץ מעגן שלחוף הכינרת) ,ציין קיבוץ מעגן בעצרת גדולה בנוכחותם של כ-2,500 מוזמנים ובהם ראש הממשלה מר משה שרת, מרדכי נמיר,יגאל אלון וטדי קולק. עצרת זו כונסה לשם חנוכת האנדרטה שהוקמה בקיבוץ לזכרו. במהלך העצרת הופיעו שני מטוסי פייפר של קלוב התעופה להדגמת הטלת איגרת. הפייפר שאותו הטיס אורי גלין ,מספר יצרן 18-164 ואות קריאה 4X-ADP הגיע מדרום ופנה לכיוון הקהל כשנקודת ההטלה היתה אמורה להיות צפונית לאנדרטה. גלין הטיל את האיגרת דרך חלון הצד השמאלי, אך היא נתפסה בגלגל. גלין הפקיד את ההגאים בידי הצלם אבשלום סטרוד שישב מאחוריו, פתח את דלת הצד, והוציא את חלק גופו העליון החוצה כדי לשחרר את האיגרת. המטוס ביצע כמה סיבובים אך הלך ואיבד גובה. לבסוף הצליח גלין לשחרר את איגרת ולהטילה, אך המטס כבר היה בגובה 15 מטר וטס במהירות נמוכה. המטוס פגע במפקד משמר הכבוד אל”מ שמחה לוי שעמד ליד האנדרטה והרגו,המשיך לעבר הקהל, התרסק לתוך השורות הראשונות ועלה באש.
שבעה עשר איש נהרגו באסון ו-עשרים וחמישה נפצעו. בין ההרוגים נמנו גם אריה אורני, שלום פינצ’י ויהודה אחישר שגם הם נמנו על הצנחנים הארץ ישראליים.כמו כן נהרגו דניאל סירני (בנו של אנצו סירני) ואשתו, בן-ציון ישראלי שהיה ממקימי קבוצת כינרת ומראשי תנועת העבודה ,מיסד הנח”ל אליהו שומרוני, ואל”מ שמחה לוי – קצין צנחנים ראשי. גלין נחלץ מהמטוס פצוע וחילץ את סטרוד שאיבד את הכרתו.
בהוראת ממשלת ישראל הוקמה ועדת חקירה שחבריה היו אל”מ יצחק פונדק,עמנואל צור ויזהר הררי. הוועדה הגישה את מסקנותיה בתאריך 7 בספטמבר 54. היא קבעה כי “רבים במדינה היו מעוניינים בעריכת העצרת, והיתה נכונות רבה בחוגים רחבים לעזור. אולם, רבו העוסקים בכך ונעדרה יד מרכזת ואחראית אשר תדע לארגן את ההכנות ולהחליט בפרטי התוכנית” .הוועדה הטילה אחריות על הטייס,”שלא נהג לפי כל כללי הטיסה המקובלים”, על שילה ממשהב”ט “”שקיבל על עצמו אחריות רבה שחרגה מתפקידו לארגון הצניחה”,על סרן מץ מהמטכ”ל ועל סטרוד “שנטלו על עצמם אחריות לקבוע את כל פרטי וסידורי הטיסה וההצנחה יום אחד בלבד לפני ביצועה, ללא כל ניסיון בהצנחת איגרות, כשהם נטולי ידיעה מספקת על תנאי המקום”.
לקריאה נוספת:
מה באמת קרה שם, באסון התרסקות המטוס בקיבוץ מעגן, לפני 55 שנה? מאת שי פוגלמן,1.10.09 הארץ אונליין
53 שנים אחרי האסון מאת איילת גל,29.7.07,אתר MNEWS
