פרטי המטוס:
דגם:ספיטפייר L.F.Mk.IXe
טיפוס: מטוס קרב
יצרן:ויקרס סופרמרין, מפעל קאסל ברומביץ’,בריטניה
מספר יצרן: CBAF. IX3128
מס’ ח”א המלכותי:PV270
תולדות המטוס:
מטוס זה יוצר כדגם LF.Mk.IXc עם מנוע מרלין 66 במפעל קאסל ברומביץ של חברת ויקרס כחלק מחוזה יצור B.981687.39 ומהזמנה של מיניסטריון האויריה הבריטי ליצור 1,500 מטוסים שהועברה לחברה ב-6.6.43.נכנס לשירות ח”א המלכותי הבריטי בתאריך 28.9.44 ביחידת האחזקה מס’ 9 בבסיס קוספורד שם הותקן בו מכשיר הקשר ובוצעו התקנות מבצעיות נוספות.
ב-13 באוקטובר 1944 הועבר ליח’ האחזקה מס’ 82 בבסיס ליכפילד שם הוכן להעברה לחו”ל והובל לנמל ליברפול,שם הועמס עם עוד מטוסים דומים על אניה שהפליגה ב-21 בחודש לקזבלנקה,לשם הגיעה ב-3 בנובמבר.המטוס הורכב, הורץ, עבר בהצלחה טיסת ניסוי והוטס לטייסת 111 שפעלה באיטליה כחלק מכוח המזרח התיכון של ח”א המלכותי הבריטי,ושם סומן בקוד JU-F . לאחר מכן הופעל בטייסת 225 שהיתה מוצבת בפירנצה שבאיטליה ופעלה כטייסת שת”פ עם הצבא,שם סומן כ-WU-J.קרוב לוודאי שהופעל גם ע”י טייסת 253.
טייסות אלו פעלו במבצע לכיבוש איטליה וטייסת 253 גם בפעילות אוירית ביוגוסלביה,כסיוע לפרטיזנים של טיטו.בשלב מסויים הוטס לטיפול ביחידת האחזקה מס’ 357 במסי,שם הוסב לדגם LF.Mk.IXE ,ומשם הועבר ב-28.1.45 הועבר לטייסת 225 שהיתה מוצבת בשדה פרטולה לייד פירנצה כחלק מכנף 285 של ח”א המלכותי. ב-16.3.45 הועבר ליח’ האחזקה מס’ 110 שהיתה מוצבת בברינדיזי לטיפול ועם תום המלחמה הוכנס לאחסנה בטרוויסו סאן ג’יוספה.
המטוס היה חלק מ-130 מטוסי ספיטפייר שהועברו לממשלת איטליה ב-16.2.47.בח”א האיטלקי קיבל את הקוד MM4014 והופעל בטייסת 5 בויסנצה ונראה גם בטייסת 51 בטרוויסו,שהיו חלק מכנף 20 של ח”א האיטלקי.אחזקת המטוס נעשתה ע”י חברת איירמאקי,ונרשמה גם העברה לחברת ויקרס ארמסטרונג,כנראה לשיפוץ או תיקון רבתי. עקב תאונות רבות המטוס יצא משירות יחד עם מטוסי הספיטפייר האחרים של ח”א האיטלקי בשנת 1950.
נמכר לחיל האויר בשנת 1952 במסגרת עיסקה שכללה 35 מטוסים ,20 מנועים, וכמות קטנה של חלקי חילוף.שופץ בחברת אמברוסיני והועבר למרכז האחזקה הישראלי שנפתח בפוג’יה.לאחר מכן הוטס ארצה כשהוא נושא מספר העברה 0809. בחיל האויר קיבל את מספר הזנב 2080 והופעל בתחילה בביה”ס לטיסה בכפר סירקין כמטוס לטיסות ריענון של מדריכי ביה”ס, ולאחר מכן בטייסת 107 ברמת דוד שפעלה כטייסת אימון מתקדם,באפריל-מאי 1953 ובין דצמבר 1953 וינואר 1954. ב-6 באוקטובר 1953 הוטס ע”י סגן שמואל בבלי בתרגיל קרב חילי.
המטוס נבחר למכירה לח”א הבורמזי.הושבת בבסיס רמת דוד ופורקו ממנו הכוונת והתותחים.נבדק ע”י ח”א הבורמזי באפריל 1954. באותה עת היו רשומות בספריו 644 שעות טיסה מאז היצור ו-144 שעות מאז השיפוץ שבוצע באיירמאקי במאי 1952.הועבר למכון הבדק בלוד (כיום התעשיה האוירית) ע”י הטייס סיי פלדמן ב-1.7.54 ועבר שיפוץ יסודי.טיסת המבחן והקבלה נערכה בתאריך 3.3.55
מבצע העברת המטוסים לבורמה נקרא מבצע “אורז”.המטוס הועבר לבורמה ע”י ליאו גארדנר בטיסה שיצאה לדרך בתאריך 29.6.55. בח”א הבורמזי קיבל את הקוד UB424. ההיסטוריה שלו בשירות ח”א הבורמזי אינה ידועה אך ידוע שצבר שם 338 ש”ט בכמה תקופות הפעלה ,שכללו גיחות תקיפה מבסיסים קדמיים נגד מורדי הקומיטאנג בצפון מזרח בורמה על גבול סין וכן נגד מורדים וקבוצות גרילה אחרות.
לאחר שיצא משירות ב-12.1.56 הוכנס לאחסנה, ולאחר מכן הושם בתצוגה בבסיס המוואבי שמצפון לראנגון למשך שנים רבות, ונצבע כמטוס UB425. בשנת 1955 הועבר לבסיס מינגאלדון כחלק ממוזיאון ח”א הבורמזי.לאחר מכן נמכר בשנת 1998 לדייויד גולדסמיט משותפות גולדן אויאיישן מקסוויל שבמדינת מונטנה.המטוס פורק והועבר לארה”ב במאי 1999 .
באפריל 2001 נמכר לברנדון דיר מפילדינג שבניו זילנד והגיע לאוקלנד במאי 2001 ושם הוחל בשיפוצו למצב טיסה. השיפוץ הועבר לפילדינג במרץ 2009. ב-16 באוקטובר 2006 נמכר לחברת Four Star Aviation Inc מהעיר ג’פרסון סיטי שבמדינת מונטנה בארה”ב.נרשם על שמה במנהל התעופה הפדרלי תחת סימן הרישום האזרחי N94147. רישום זה בוטל ב-8 באוגוסט 2007 כשהמטוס נמכר שוב לברנדון דיר הניו זילנדי, ונרשם ב-12 בנובמבר 2008 ע”ש חברת ITL Aviation Ltd מפילדינג תחת סימן הרישום ZK-SPI, והועבר לבסיסו בהאנגר 1 בבסיס ח”א הניו זילנדי אוקאה. הוא הוטס בתצוגות אויריות שונות.
