ביום 11 בדצמבר 69 , במסגרת מבצע “רימון 14” הוזנקו אורי אבן ניר ופרידמן, שניהם מטייסת 117 במטוסי השחק שלהם, לפטרול ירוט מיגים סוריים. אבן ניר הפיל מטוס מיג 21. כך נכתב בספר ההפלות של הטייסת:
| “המראנו לפי תכנון מוקדם כשהתכנון הוא: זוג קורנסים מטייסת 201 מבצע פטרול דמוי צילום בעומק השטח הסורי, רביעית שחק מטייסת 119 מפטרלת בשטחנו בגובה נמוך, זוג שחק מטייסת 117 בפטרול מעל הכנרת בגובה 20,000+ 2 זוגות במיידי. מיד לאחר ההמראה קיבלנו הוראה של כוח מלא, כיוון 090 לגובה 20,000 רגל, לאחר מכן יבש מלא וחציית קו בגובה 20,000 כשהרביעיה של 119 לפנינו בגובה נמוך. המשכנו הרבה זמן בכיוון, ובערך בקו בליי קיבלנו הוראה של כוח מלא למפגש ולכיוון 060. השלכנו נתיקים גדולים כ-14 מייל מהמיגים, אבל מיד קיבלו כולם הוראה לחזור לכיוון 270 משום שהעסק מתחיל להתרחק יותר מידי. חזרנו עד כ-5 מייל מקונייטרה ופנינו שמאלה במטרה להתחיל בפטרול. לא הספקנו להשלים את הפנייה וכבר קיבלנו הוראה למפגש כוח מלא לכיוון 040, זוג ראשון. נאמר לנו שמעל בליי נמצאת רביעיה בגובה 4,000 רגל. הנמכנו חריפות, ובערך כ-5 מייל מהשדה גילינו קשר עין עם רביעית מיג 17 בפניה ימנית מצפון לדרום. המיגים ראו אותנו והתחילו לפנות אלינו. משכנו למעלה והשלכנו בידון גחון. התפתח קרב של כניסות מגבוה כשהמיגים שומרים מבנה בזוגות, ומבצעים פניות מעל לשדה בהתאם לכניסות שלנו, ולא מאפשרים לנו להגיע למצב שיגור או ירי. לאחר כ-3-4 דקות קרב הגיע המבנה של 119 (הערת המערכת: כלל את עמוס עמיר, אברהם שלמון, יצחק ניר ומנחם שמול) שנכנס מיד והפיל 2 מיגים שכנראה לא ראו אותם והמשיכו להתייחס אלינו. (הערת המערכת: אלו היו מנחם שמול בשחק 58 ויצחק ניר בשחק 83) כאן הגיעה הוראת “נתק מגע” ופנינו לכיוון מערב כשמס’ 1 גבוה ב-5,000 רגל ממס’ 2. בשלב זה ראה מס’ 1 מיג 21 רחוק ממס’ 2. הוא אמר למס’ 2 לפנות שמאלה חלש כדי ליצור לעצמו מצב ירי. המיג מפסיק להתייחס למס’ 2 עם התחלת הפנייה, ופונה קלות שמאלה ולמעלה. מס’ 1 נכנס למצב שיגור ומשגר טיל שפריר 2 בטווח 1100 בערך. הטיל מנהג יפה אבל מתפוצץ מאחורי המטוס. מס’ 1 משגר טיל נוסף וזה פוגע יפה ומדליק את המיג. כל שלושת המיגים נופלים בשטח שדה בליי. אנו מנתקים מגע ומצטרפים מעל הכינרת. |
