זוג מטוסי שחק של טייסת העטלף, שאותו הטיסו סרן אברהם שלמון (שחק 68) וסגן מנחם שמול (שחק 80) הוזנק ליירוט ביום 8 ביוני 67. אולם המטוסים היו חמושים בפצצות.
מספר שמול בחוברת שהוציאה הטייסת לסיכום מלחמת ששת הימים:
“היינו זוג עם פצצות כשהמטרה הראשונית היתה לזנק לסוריה. בסביבות 06:40 הוזנקנו לכיוון דרום. הבקר דיווח כי ידוע לו שמסתובבים מטוסי מצריים באיזור רומני. טסנו לשם במנוע יבש, עדיין עם הפצצות. כשהגענו לאיזור מצפק מעל לים, הורה לנו הבקר לזרוק את הפצצות לים ולרדת לגובה נמוך מעל רומני, לחפש מטוסים. כמו כן אמר לנו לא לעבר מערבית לרומני בגלל טילים. החלטנו לפטרל מזרח-מערב כשאנו בגובה של כ-3,000 רגל במבנה קרבי רחוק. לאחר זמן די רב של פטרול גילה לפתע מס’ 1 רביעית מיגים שטסה מתחתי, פונה לכיוון מערב, כשאנו טסנו לכיוון מזרח. זרקנו בידונים ושברנו למטה. הגענו שנינו אחרי המיגים, והתברר כי הם מדגם מיג 19 שטסו לכיוון מערב נמוך מאד מעל לאדמה בשורה עורפית. מס’ 1 (שלמון) ביקש ממני לזוז קצת והלך על האחורי, ירה בו ופגע. המיג התרומם מעט ולאחר כחצי דקה התפוצץ. מס’ 1 המשיך לשלישי, ירה בו והלה התפוצץ לאחר 15 שניות. בינתים גילה הזוג הנותר שאנו מאחוריהם, ושבר חזק שמאלה. הלכתי אחרי האחורי מביניהם כשיש לי זוית צידוד גדולה. ראיתי שלא אתפוס אותו ולכן משכתי חזק למעלה ותכף ירדתי חזרה. המיגים הפכו את השבירה חזרה לכיוון מערב כשהם כל הזמן במבערים מלאים, ונמוך מאד מעל לאדמה. ירדתי על האחורי שוב, שמתי כוונת ונתתי צרור קצר שלא פגע. המיג שבר שוב שמאלה וימינה אך נשארתי מאחוריו. התארגנתי עליו שנית וכשהתכוונתי לשים כוונת התברר לי שאין לי כלל כוונת ג’ירו: ניסיתי ללחוץ על הכפתורים ולהעביר את הבוחר למצב אחר אך ללא הצלחה. החלטתי לירות עם הצלב. שמתי אותו כללית מתחתיו והתחלתי לירות עליו. זרם הסילון שלו זרק אותי החוצה כמה פעמים, ומידי פעם הייתי נכנס חזרה, יורה בו צרור ארוך ולא פוגע. לבסוף, באחד הצרורות נכנסו בו הפגזים והוא נפגע במנוע השמאלי. שברתי למעלה מחשש להתפוצצותו. המיג המשיך בטיסה עם הרבה עשן שחור מהמנוע כשהוא טס בגובה נמוך מאד. מפאת חוסר דלק חזרתי מזרחה וטיפסתי לגובה 36,000 רגל כדי לנחות בחצרים. בדיווח מודיעיני מאוחר יותר התברר כי המיג נפל.” |