פרטי המטוס
דגם: F-16D Block 30 (“ברק 1”)
יצרן: ג’נרל דיינימיקס, ארה”ב
מס’ יצרן: 4K-8
מס’ חא”א: 87-1701
פרטי האירוע
זוג מטוסי ברק של טייסת 109 חזרו מאימוני קרב אויר לנחיתה ברמת דוד. סיפר הטייס, סגן מפקד הטייסת, לבטאון ח”א:
אנחנו מתחילים את הנחיתה במהירות של 140-130 קשר. זו מהירות גבוהה מאוד. פתאום אני מבחין, שהמטוס ‘סוחב’ חזק מאוד ימינה. ניסיתי להשתלט על המטוס ולעצור אותו על ידי שימוש בוו העצירה. וו העצירה מיועד ‘להתלבש’ במקרים כאלו על כבלים מיוחדים שמובנים על מסלול הטיסה, כדי לעצור את המטוס. ניסיתי לשחרר את הוו לכבל, אבל כבר עברנו אותו במהירות מסחררת והמטוס המשיך בהטייה חזקה מאוד ימינה. בשלב הזה כבר הייתי אובד עצות והתחלתי לראות מולי את סוף המסלול ואת האדמה. במהירות מעל 50 קשר, כאשר המטוס עומד לסטות מן המסלול, הוראות הבד”ח (בדיקות-חיוניות) מחייבות לנטוש את המטוס. ההנחיה נובעת מכך, שבמהירות גבוהה ומחוץ למסלול הטיסה, מטוסי F-16 נוטים להתהפך, מפני שהגלגלים קרובים יחסית זה לזה. כשהרגשתי שהאף של המטוס כבר גולש מתחום מסלול הטיסה ואני לא מצליח בשום צורה לבלום אותו, שמתי את היד על ידית ההפלטה ופשוט משכתי. לא הספקתי להגיד למגדל הפיקוח ואפילו לא לסרן א’. זו הייתה החלטה, שאם הייתה מתבצעת שנייה מאוחר יותר, ספק אם היינו בחיים” |
הצוות נטש בשלום, המטוס התהפך ונשרף. ועדת החקירה קבעה יותר מאוחר שמדובר בכשל במנגנון נעילת כני הנסע, תקלה מוכרת בחיל. בשל התאונה שונו הנהלים הטכניים שקבעו ביקורות תכופות יותר של המערכת.
בצירוף מקרים נדיר, שהה בבסיס צלם של ח”א שהספיק לצלם את הנוטשים באויר ואת פעולות הכיבוי ופינוי הצוות.
המטוס חולץ, הועבר ליא”א 22 ושופץ שם.