לאחר אישור הצנזורה
גם ב”מתקדם” הזמן רץ ללא לאות, והגיע העת של סיום הסילבוס ומבחני הטיסות של סוף התקופה… מה שהספיקו החניכים ללמוד – הספיקו. את השאר, אמרו להם, ילמדו ב-OTU (קורס אימון מבצעי) ובטייסות.
הם התבשרו כמה בשורות מרות מבחינתם. א’ – מפאת הקיצוצים לא יהיה לקורס שלהם מטס סיום שבו כל מטוסי “מתקדם קרב” במבנה מכונס עוברים מעל משרדי בית הספר לטיסה. בדרך כלל מטס כזה היה אירוע חגיגי ומשמח, וביטולו היה בשבילם אכזבה. כמחאה על ביטול המטס החליטו החניכים לעשות צילום קורס על מדשאת הטייסת, כשכל אחד מחזיק ביד מגב. לטובת הצילום הם הסתדרו בצורת מבנה הסיום, והזמינו את המדריכים לתפוס את מקומם ב”מטס הקרקעי” הזה. לזכותם יאמר שהם שיתפו פעולה…
הבשורה המרה השנייה הייתה, שמפאת אותם הקיצוצים לא יהיה להם מסדר כנפיים מלא, אל מול המסלולים עם המטס של צוות האווירובטי מעל, כפי שהיה מקובל שנים על גבי שנים, אלא טקס צנוע באודיטוריום של הבסיס. זו הייתה אכזבה מרה… נקודת האור היחידה במצב החדש הזה הייתה שהם (וגם פרחי הטיס האחרים) לא צריכים להתאמן שבועות מראש למסדר ולצעדות תחת הכוריאוגרפיה של שיקל…
ולאחר ועדת ההערכה האחרונה, כשחלק מחבריהם שעשו את כל הדרך הארוכה בקורס עזבו אותם, שלוש השבעות האחרונים של הקורס הפכו לרצף של סדרות חינוך, הכנות לטקס ומסיבות סיום… אחת מהן שווה לכמה שורות של הסברים מיוחדים…
המסיבה הזו נקראה “מסיבת ההשתכרות” וכשמה יעודה… כמעט שנתיים שהחניכים היו מופרדים מהמדריכים שלהם במה שנקרא עוד בימי הצבא הבריטי DISTANCE. והנה, עוד כמה ימים, יהפכו לחבריהם בטייסות חיל האוויר. נחוץ היה אירוע על מנת שישבור את ה-DISTANCE שעדיין נותר ושימיס את קיר הקרח הקיים בסיטואציה של “חניך-מדריך”. אירוע, שהיה מרשה לחניכים לשעבר ולטייסים מן השורה של מחר להביע את כל אשר על ליבם על מדריכיהם של אתמול וחברים לטייסת של מחר. וזו בדיוק הכוונה של “מסיבת ההשתכרות” – לתת לאלכוהול לשבור את קירות ולהמיס את הקרח…
וכך, כחלק מטיול סיום הקורס, לאחר שארגזי הבירה והוויסקי הוכנו מראש, סביב הקומזיץ החל המשתה הגדול… לד’ היה ניסיון קודם ואימונים של שנים בצריכת משקאות חריפים, ולכן נתן לעצמו ליהנות ממבחר המשקאות על השולחן… לחלק מחבריו לקורס היתה יכולת העמידה בפני אדי האלכוהול חלשה בהרבה, ובמהרה החלו להתפתח אירועים מעניינים… חניכים לשעבר היו מציקים למדריכיהם לשעבר ומזכירים להם את כל הצרות אשר גרמו להם במהלך השנה וחצי האחרונות… התמונות של חנוך פרלמן השדוף שהיה נראה צפלון מול אחד המדריכים שלו לשעבר, בחור גבה קומה ועבה ידיים, מוכיח אותו על מעשי העבר היו בלתי נשכחות… לראות את שלמה ס’, אחד הגבוהים והרחבים מבין כל נווטי הקורס שלהם – עומד מול המדריך קטן הקומה שלו ומסביר לו משהו ביד אחת שלו, כשהיד השנייה אוחזת בכפתור חולצתו של המדריך היה בלתי רגיל ובלתי נשכח גם כן…
גם לד’ יצא לשוחח “אחד על אחד” עם חלק מהמדריכים שלו לשעבר. אחת השאלות שהטרידו אותו במיוחד הייתה איך קרה ש”תקעו” לו מבחן ההתקדמות באמצע ה”מתקדם”. הסתבר שבאמצע התקופה הייתה ועדת הערכה רגילה שבה עברו חניך חניך, והמדריכים התבקשו להעריך את סיכויי חניכיהם להיות טייס קרב ולעמוד בעומסי לחימה. כל זה היה על רקע הלקחים המרים של מלחמת יום הכיפורים, שבהם התגלו בעיות כאלה בטייסות קרב. המדריך האישי של ד’ דאז ענה לגביו “לא יודע”. הוא לא אמר “אין לו סיכויים” הוא אמר “לא יודע”… זה הספיק כדי שהמדריך הראשי – דני פ’ – יזמין את עצמו לעשות לד’ מבחן ההתקדמות… כששאל ד’ את המדריך למה הוא חשב כך, ענה לו שד’ היה קצת מוזר ושתקן לטעמו, והוא לא הספיק לעמוד על תכונותיו עד אז…
לאחר מסיבת ההשתכרות היצרים שככו, שלום הושכן, ולאחר כמויות קפה מכובדות בחבורה אחת של ידידים, חזרו כולם לבסיס, להתכונן לטכס ענידת הכנפיים…