לאחר אישור הצנזורה
בשנת 1978 החליטה ממשלת אינדונזיה על רכישת מטוסי קרב שיחליפו מטוסים רוסיים שהיו בשירות חיל האויר האינדונזי (TNI-AU Tentara Nasional Indonesia-Angkatan Udara). מטוסים אלו היו מיושנים וסבלו ממחסור בחלקי חילוף.
משרד ההגנה האינדונזי החל לחפש בעולם מטוסים ופנה גם לסיב”ט- האגף ליצוא בטחוני של משרד הביטחון.לאחר קבלת הצעות מחיר וביניהן הצעה מסיב”ט למכירת מטוסי עייט מעודפי חיל האויר הישראלי, ולאחר דיונים ומו”מ החליטו האינדונזים לבחור בהצעה הישראלית.
כתוצאה מכך נחתמה בשנת 1979 עיסקה ראשונה בתיווך ממשלת סינגפור שכונתה “פולינז” למכירת 12 מטוסי עייט מדגם A-4E ו-2 מטוסי עייט להדרכה מדגם TA-4H (מס’ זנב בחיל האויר 540 ו-541.) העיסקה כללה גם חלקי חילוף, מנועים, ציוד קרקע ומתקן הרצה למנועים וכן הדרכת טכנאים וטייסים.
המטוסים שנבחרו הועברו למפעל בדק מטוסים של התעשיה האוירית בנתב”ג. נציגי ח”א האינדונזי בשיתוף עם נציגי ח”א הישראלי ונציגי התע”א ביצעו עליהם ביקורת קבלה. לאחר מכן בוצעה למטוסים ביקורת האחזקה המתאימה לכל מטוס בהתאם למספר שעות הטיסה שצבר.כאן יש להזכיר כי מטוסי העייט מדגם E צברו מספר שעות טיסה רב היות והגיעו לחיל האויר מעודפי חיל הים וחיל הנחתים האמריקאי, וטסו שם גיחות רבות במלחמת ויאטנם וכן בטייסות חיל האויר במלחמת יום הכיפורים.
כן הורכבה על כל מטוס ה”גיבנת” ובה מיכשור מערכת הכינון חימוש/ניווט מסוג “קריסטל”, בוצעו התקנות של ציוד קשר וניווט בהתאם לבקשת האינדונזים ובעזרת זוודים שסיפקו, ולאחר סיום הביקורת המטוסים נצבעו בצבעי ח”א האינדונזי, בוצעו טיסות מבחן ע”י טייסי הניסוי של התעשיה האוירית אדם צבעוני ז”ל ויבדל”א יוחנן רוזר, ולאחר קבלתם ע”י נציגי הלקוח, הוטסו לבסיס עציון, שם גם הודרכו הטייסים והמכונאים האינדונזים.
בבסיס עציון המטוסים שומרו וצופו במעטפת שימור המכונה “קוקון”,הועמסו ע”ג משאיות והובלו לנמל אילת בכביש שנסלל במיוחד לשם כך, בנמל הועמסו על אניות, ארבעה מטוסים בכל אניה, ולמסע הצטרפו אנשי תע”א וח”א.
לאחר מסע ארוך בים הגיעו המטוסים לנמל ג’קרטה בירת אינדונזיה, שם קולף הקוקון, המטוסים נבדקו והורצו בעזרת הטכנאים הישראליים, ולאחר מכן הוטסו לבסיס חסנודין שנמצא ליד אוג’ונג פאנדנג, ושם נכנסו לשירות בטייסת מס’ 11 (SkU11).המטוסים קיבלו את מספרי הזנב TT0401 עד TT0414. והדו מושביים TL-0415 ו-TL-0416.
שני מטוסים נוספים נמכרו בשנת 1981 להחלפת מטוסים שאבדו בתאונות.
עיסקה נוספת, שכונתה “מזורקה” נחתמה בשנת 1982 ובמסגרתה נמכרו לאינדונזיה שישה עשר מטוסי עייט E נוספים מעודפי חיל האויר.מטוסים אלה קיבלו בחיל האויר האינדונזי את מספרי הזנב TT-0431 עד TT-0446 והוצבו בטייסת SkU12 בבסיס פקאנברו שבטריטוריית ריאאו.מטוסים דו מושביים נוספים נרכשו בשנת 1998 בארה”ב, שופצו בניו זילנד ונכנסו לשירות.
חיל האויר האינדונזי הפעיל את מטוסי הסקייהוק שלו לתקיפות על מחנות של אירגוני מורדים בפרובינצית טימור המזרחית, אליה פלשה אינדונזיה בשנת 1975, ובמערב פפואה (הידועה כ”איריאן ג’איה”) .לפי עדות של מנהיגי המורדים, כפי שפורסמו במרשתת, הטילו המטוסים פצצות נפל”מ ופצצות “ברזל” במשקל 454 ק”ג.
המטוסים ששרדו הוחלפו בשרות ע”י מטוסי סוחוי רוסיים ומטוסי F-16A אמריקאיים , מיעוטם שומרו במוזיאונים וכאנדרטאות בבסיסים.
את המטוסים שהגיעו לתעשיה האוירית הטסנו בטיסות בחן וטיסות ניסוי למערכות אדם צבעוני זל ואני כראש פרויקט אוירי